מאז ומתמיד העדפתי את זה שכבר ראה דבר או שניים. את זה שכבר ישבו עליו, שהיה תלוי אצל מישהו אחר, שפעם אחר אהב ועכשיו מוכן להיפרד ממנו. להחזיק בפיסת היסטוריה, להתחבר לאנשים דרך חפצים, דרך סיפורים השמורים מאחורי כל אחד מהם. "בימים ההם בזמן הזה", הברכה שמברכים על נרות החנוכה מיושמת אצלי ביום יום בכל הקשור לחפצים שכבר עברו דבר או שניים. שוק פשפשים הוא מקום קסום למצוא כאלה מציאות. על שוק אחד כזה בעיר מינכן אספר כאן.
מסבא וסבתא, אחרי שנפרדנו, שכבר לא יכלו לתת בעצמם, לקחתי כמה פיסות נוסטלגיה. זכרונות לעולמים. מטפחות בד של סבא שהיו מעומלנות ומגוהצות באהבה רבה, מפת שולחן לבנה, סכו"ם שהשתמשו בו רק בארוחות חגיגיות, ועכשיו מוצפן היטב והכסף כבר השחיר. משהו שנגעו בו, אהבו אותו, השתמשו בו ועכשיו אני יכולה להפליג בדמיונות איתו.
כשעברנו להתגורר במינכן, כבר לפני יותר משש שנים, היה ברור שאי אפשר לקחת הכל איתנו. מה לעשות? אספנית שכמוני עם תכולת בית של ארבעה ילדים, הייתה צריכה לוותר. לפחות על חלק. סצינת "היד השנייה" והגראז' סייל לא הייתה פופולארית בארץ אז. בטח לא כמו באירופה. בטבעון, איפה שעומד (עדיין) הבית שלנו, אפשר היה לראות מידי פעם שלט מאולתר בכתב יד המכוון למכירת בית (גראז' סייל) והחלטנו לאמץ את הקונספט.
לא מעט דברים התגלגלו והגיעו לבתים חדשים אבל היו גם לא מעט דברים שהגיעו למינכן, אחרי הפלגה ארוכה בים. דברים שאהבנו ודברים שאחרים אהבו לפנינו. כאן, נגלה לי עולם ומלואו. שווקי פשפשים, ענתיקות, וינטג', יד שניה, גם רטרו שרוצה להיות כמו. בגדים, תכשיטים, כלי בית, רהיטים, מנורות, ציורים. אמייל ועץ ובד ונייר ומתכת וקרמיקה.
נכון שבטיולים שונים באירופה הגענו לשווקים המתויירים, לחוות, לראות ואולי גם הצלחנו לסחוב משהו קטן אבל כאן… מבקרת על בסיס קבוע בשווקים קבועים, בשווקים מזדמנים וחד פעמיים. ונהנית. מטרים על מטרים של נוסטלגיה. זכרונות על המשקל.
שוק פשפשים בקפרלו (Keferloh), מינכן
אחד האהובים עליי הינו שוק הפשפשים בקפרלו (Keferloh). השוק ממוקם כחצי שעה ממרכז מינכן לכוון מזרח. הוא פתוח בכל יום ראשון הראשון של החודש, חוץ מחודש ינואר שכנראה אחרי החגים והקור המקפיא גרמו אפילו לגרמנים לקחת "חודש חופש" (למציאת מועדי הפתיחה של השוק ניתן להתעדכן באתר השוק).
במתחם מגוון דוכנים "מאולתרים" כביכול. כל אחד שרוצה ומסדיר את התשלום מראש יכול לפרוק את מרכולתו הישר מתוך תא המטען של האוטו או על גבי שולחנות שהביא מראש. עם הזמן למדתי לזהות את בעלי הדוכנים (טוב… את חלקם לפחות). הם ממקמים עצמם במקומות קבועים במתחם כך שניתן יהיה להגיע ישירות אליהם, מה שמתאים מאד למי שאוהב סגנון מסוים ויודע למה לצפות בכל דוכן.
ישנן חנויות מקורות במבנה מוארך עם חדרים חדרים המקושרים ביניהם. מאין מבנה של אורווה ישנה, ובקומה השנייה ישנו חלל גדול ופתוח של כמה מאות מטרים מקורים המלאים בנוסטלגיה.
במתחם הגדול בחוץ ישנה מסעדה בווארית טיפוסית שעברה לאחרונה שיפוץ רציני, פיסה היסטורית בווארית אף היא, וביר גארדן מקסים לשבת בחוץ (איך לא?), עם גן משחקים לילדים כדי שההורים יהיו פנויים להסתובב או להרטיב את הגרון עם בירה מקומית בסיפלי בירה ענקיים כמיטב המסורת המקומית.
בהתחלה הייתי מופתעת מכך שאנשים ממש עובדים בשווקי פשפשים. עוברים משוק לשוק ברחבי גרמניה כולה וממלאים את השבוע באיסוף ומכירה של דברים שמחפשים בית חדש. התפיסה האקולוגית של מחזור אשפה הולכת יד ביד עם שווקי הפשפשים. הרבה יותר פשוט ואקולוגי וידידותי לסביבה למחזר חפצים, לעשות בהם שימוש חוזר במקום להגדיל את הרכישות של מוצרים חדשים. מודה, שהחיבור הראשוני שלי לפרטי וינטג' הוא מהמקום הסנטימנטלי והעיצובי ואחר כך האקולוגי.
סטיילינג ביתי עם פרטי וינטג' בנגיעה אישית
אני מאד אוהבת לשלב בסטיילינג הכללי של הבית פרטי וינטג' עם שיק וקסם. לפעמים משפצת רהיט, לפעמים מניחה על או ליד. הילדים כבר מכירים את שגרת יום ראשון הראשון של החודש ומרימים גבה בכל פעם שאני מציבה באיזו פינה את הרכישה החדשה. מודה לשותף שלי בנסיעות, בבחירות ובסחיבות, שנראה לי שגם הוא קצת התאהב בחיידק. הזמינות ומבחר הפריטים העצום אכן מאפשרים לאוהבי הז'אנר שכמותי לפרוח.
מילון מונחים
מצרפת לכם כאן מילון קטן למונחי הז'אנר הנוסטלגי
וינטג'
מושג הלקוח מעולם היין כשמדברים על התיישנות היין והשבחתו. הכוונה היא לפרטי ריהוט ולבוש בני עשרים שנה ומעלה (שאינם ענתיקה, בני עשרות רבות או מאות של שנים), ובעלי מאפיינים מובהקים של התקופה בה יוצרו כגון הגזרה, הבד, טכניקות הגימור, פרטי העיצוב וכדומה.
ענתיקה
פריטים ישנים. נוהגים לכנות משהו כענתיקה אם הוא בן למעלה ממאה שנים.
רטרו
פרטי אופנה או ריהוט חדשים שנעשו בהשראת סגנונות ישנים יותר.
יד שניה
פריטים שנמצאים בבעלות שניה. פריטים אלו יכולים להיות גם וינטג', ענתיקה או רטרו.
בלוגריות של טיולים מאירות את החודש
אז "בימים ההם בזמן הזה" כמובן מתקשר לנו עם חנוכה, חג האור האולטימטיבי.ובהקשר האור, אני רוצה לספר לכם על מיזם מיוחד, מאיר עיניים – "בלוגריות טיולים מאירות את החודש" הוא נקרא. לכבוד חג החנוכה ובמהלך חודש דצמבר, בלוגריות של טיולים מאירות ומפנות זרקור אל עבר עמותות או ארגונים חברתיים על מנת להעלות את המודעות החברתית והחשיבות בקיומם. אני בחרתי להאיר שתי עמותות, שתיהן קשורות ללב ליבה של החברה, לילדים שלנו, כי כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן.
עמותת "כנפיים של קרמבו" –
"כנפיים של קרמבו" הינה תנועת נוער, הראשונה מסוגה בעולם, לילדים ונוער עם ובלי צרכים מיוחדים. התנועה מובילה שינוי חברתי, בפעילות בלתי פורמאלית במודל של חונכות אישית במסגרת קבוצתית. הפעילות המשותפת תורמת להגברת המודעות לאוכלוסיות מיוחדות ונותנת מענה לצרכים הרגשיים והחברתיים של כל הלוקחים חלק בפעילות. בימים אלו העמותה נמצאת בסכנת סגירה. נדרש לעמותה תקציב קבוע, יציב וארוך טווח מהמדינה, שיאפשר תמיכה בקיים וצירוף אלפי ילדים הממתינים ברשימות המתנה.
כאן ניתן לחתום על העצומה למען "כנפיים של קרמבו".
עוד פרטים על העמותה ניתן למצוא כאן או בעמוד הפייסבוק שלהם, כאן.
עמותת "כפר נהר הירדן" –
כפר נהר הירדן הוא כפר נופש לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות, גנטיות ומחלות מסכנות חיים. (השבוע מתקיים בכפר "מחזור סכרת" לדוגמא). הכפר ממוקם בגליל התחתון, בגבעת אבני. הכפר מציע לילדים החולים חוויות בלתי נשכחות, מלאות הנאה ועניין ובטוחות מבחינה רפואית. בכפר מרכז רפואי חדשני המאוייש במשך כל מחזור הנופש על ידי צוות רפואי המוסמך לטפל בילדים. המוטו של העמותה הינו לספק לילדים כיף והנאה, צמיחה, גיבוש ואתגרים. לתת להם חוויות שמחה משנות חיים, העצמה אישית וחברתית, יצירת קשרים חדשים, גילוי עולמות תוכן חדשים ופיתוח מיומנויות חדשות. חשוב לציין כי הנופש הניתן לילדים ולמשפחות הוא ללא עלות מצידם ועל כן נדרשים משאבים רבים. יש מספר דרכים בהן ניתן לעזור, להתנדב ולתרום. ניתן למצוא על כך פרטים באתר העמותה, כאן.
מאחלת לכולם חג שמח, חג מואר, עם הרבה נפלאות.
אם אתם אוהבים לטייל בשווקים ולמצוא מציאות אופייניות למקום, אולי יעניין אתכם לראות מה קניתי בשווקים הססגוניים בצ'יינה טאון בסינגפור. מוזמנים להיכנס לכאן:
הי גלית, פוסט משגע ומלבב. נהניתי מתיאורי הפריטים הנוסטלגיים, מסיפורי השווקים והכי הכי מזה שמצאתי לגמרי במקרה שותפה לכמה מאהבותי הגדולות בשנים האחרונות – וינטג' ובלוגינג.
איזה כיף לנו!!! תודה רחלי. השלב הבא הוא שופינג וינטג' ביחד 🙂
הכתיבה, התמונות.. מקסים!!
תודה על האבחנות הסמנטיות בין המושגים.
אשרייך על הראייה, היצירתיות, היכולת להעביר מסר כה מוחשי.
תודה חגית יקרה 🙂
גלית, הפוסט הזה נפלא. קודם כל בגלל הנושא שלו והצילומים היפים שלך, אם בן זוגי יראה את הפוסט, מחר הוא כבר על המטוס לגרמניה…:-)
ושנית בגלל שהצטרפת אלינו למיזם והארת שתי עמותות חשובות מאד!!!
מאחלת גם לך, בניכר, חג שמח ומואר.
אולי זה לא רעיון רע כל כך שהוא יעלה על מטוס לגרמניה. כך תוכלי להצטרף אליו 🙂 תודה מיכל. אני מכירה שתי נשים נפלאות שמקושרות לעמותות האלו ולכן היה לי ברור שהן יהיו שתי אלו. כל כך חשוב המיזם הזה. שמחה שניתנה לי ההזדמנות לקחת חלק. חג שמח ומואר.
מגניב. מתה על וינטג' ואפילו עבדתי תקופה ארוכה בשוק הפשפשים של חיפה. אם את לא מכירה – כשתגיעי לארץ, נצא לסיבוב יחד 🙂 גם אצלי בבית כל פעם צצה לה פינה חדשה-ישנה עם פריט שרכשתי. אפילו היום צלחת מיוחדת שקנינו תפסה את מקומה החדש על הקיר. תודה על המלצות וכמובן על העמותות עליהן בחרת לשפוך אור!
תודה רבה אורה. בוודאי שמכירה את השוק בחיפה למרות שאשמח לטייל בו איתך כשאגיע לביקור 🙂 הגיעו איתנו למינכן כמה פריטים מהשוק בחיפה, ביניהם השולחן עם בולי המחיר בתחתיתו.
איזה פוסט מקסים, במיוחד מילון המונחים! תודה.
תודה רבקה. קצת לעשות סדר…:-) חג שמח.
התאהבתי ברישומים הסיניים עם הספסל הטורקיז. ממש יפה! ואת משלבת את פרטי הוינטג' בכישרון רב!
תודה רבה רונית. אחרי שלושה חודשים ברצף של ביקור בשוק (ביום ראשון הראשון של החודש) ולא התייאשתי וביקרתי את הרישומים האלו שוב ושוב ושוב, הסכימו למכור לי אותם במחיר שרציתי. הנחישות השתלמה לי. גם אני אוהבת אותם מאד.
תמונות מהממות ובחירה משובחת למדור ״בלוגריות של טיולים מאירות את החודש״
תודה רבה דורית. מצלמת הכל באייפון 🙂
great post. love it !! makes want to visit Munich again
You are most welcome! It's beautiful here, thanks 🙂
אני ממש אוהבת שווקי פשפשים. בכלל אני הכי אוהבת חפצים ישנים. יש בהם תמיד סיפור ומשהו מעביר לי בהם תחושה טובה או חמה, קשה לי להגדיר..
אני יכולה אפילו סתם להסתכל על חפצים ישנים במשך כמה דקות ולבחון כל דבר קטן בהם.
אני הכי פעם 🙂
ממש פוסט יפה!
תודה רבה אביה. אני כמוך 🙂
פוסט נהדר וכתוב היטב 🙂 הכי כיף וינטג'
תודה רבה. הכי כיף כאלה תגובות 🙂
שוק "פשפשים" מגניב, מלא באוצרות, וזה רק מה שתיארת וצילמת. בטח יש עוד שכיות חמדה שמתחבאות שם 🙂
ברור אביה! זה רק קצה קצהו של השוק. ויש עוד רבים ויפים כאן….
אחת ההתמכרות הקשות שיש זה שווקים עתיקים, אני יכולה להסתובב בהם שעות על גבי שעות ולנבור בכל הפרטים.
צילומים מהממים ופוסט נהדר, באה לי לבוא לבקר.
גלית, יש לנו אהבה משותפת… מוזמנת מאד מאד להגיע 🙂
ממש מדליק שיש מקומות שכאלה(:
אכן קרן. תודה
פוסט מקסים 🙂
תודה רבה
תודה רבה אריאל
וואו איזה תמונות יפות ומיוחדות, ממש אהבתי את הפוסט.
תודה רבה הילה
פוסט מקסים. יש לי יחסי אהבה שנאה עם חפצים- מעריכה מאד כשהם אצל אחרים, אוהבת שווקי יד שניה אבל לא מסוגלת להשקיע אנרגיה בחיפוש איכותי מכירה וקנייה… לפני שיצאנו למסע בעולם הייתי צריכה למיין חפצים שנאגרו ב 8 שנים וזה היה לא פשוט… כתבתי אז את השיר ״חפצי האולי״
קראתי את השיר שולי. תודה 🙂 לא פשוט להתמודד עם אספנות שכזו, במיוחד כשעוברים ממקום למקום…
פוסט מקסים! צילומים נפלאים ובחירות בטוב טעם. נהניתי לטייל אתך והמילון בסוף חמוד ומקורי.
איזה כיף שטיילת איתי. צריכות מפגש אמיתי…
שמחה שטיילת איתי הילי. צריכות מפגש אמיתי!!!
מכונת הכתיבה. היא זו שהכניסה אותי פנימה. כשאני רואה מכונת כתיבה ישנה, אני רואה מיד את השולחן ב"חדר הגדול" (חדר הכניסה), ועליו מכונת הכתיבה, ואמא שלי מתקתקת. מכתב לעיתון, מכתב למס הכנסה… ואני ממש ממששת את הדפים הדקיקים ונזכרת בנוזל בצבע הורוד-פוקסיה, אז עוד לא קראו לורוד הזה כך, ובנייר הקופי, כי אין מכתב רשמי ללא העתקים.
וינטאג', רטרו, ענתיקה… – או פשוט: הבית.
איזה כיף שנכנסת פנימה והגעת לפוסט הזה. גם אני מאד אוהבת אותו בגלל הסנטימנטליות הרבה שהוא אוגר בתוכו. תודה רחל.