אמנות רחוב תמיד עניינה אותי. איך התפתחה בעיר, ממה היא צמחה והשאלה הנצחית - האם כל מי שמצייר על הקירות הוא אמן? שאלה שניסיתי לענות עליה בפוסט על אמנות הרחוב של אתונה. בגלאזגו, בניגוד לאתונה, אמנות הרחוב נראית יותר בצורת ציורים גדולים מתוכננים/מוזמנים ופחות ריסוסים של...

אל גלאזגו הגענו לביקור קצר. חופשה אורבנית בגלאזגו בספטמבר 2019, בדיוק בראש השנה בשנה שעברה. שלושה ימים. זה מה שהיה… לקחנו בשתי ידיים. לפעמים קצר אבל מרוכז זה הכי שווה! במסגרת אחסנת סטודנטים בסקוטלנד (אז היו לנו שניים שם, השנה אחת עברה ללונדון, שיהיו בריאים), אנחנו...

זמן לבנדר. ככה אני קוראת לתקופה הזו, בה הגינה שלי נצבעת במשטחים סגולים, הדבורים חוגגות מעל ואני נזכרת בפרובנס. בביקור האחרון בפרובנס אמנם לא היינו בזמן פריחת שדות הלבנדר המהפנטים אלא ממש בימים של סוף שנה ותחילת חדשה, בדצמבר-ינואר האחרונים, לפני שידענו כמה נתגעגע...

אחרי שהסתיימה לה חופשה משפחתית מתוכננת באיטליה, אמיליה-רומאנה, היינו אמורים לחזור למינכן, הביתה. ההכרה שנגמר שבוע האסקפיזם האיטלקי שלנו היתה קשה להתמודדות והחלטנו, בספונטניות שאיפיינה את הטיול הזה מההתחלה, להישאר עוד שבוע (רוצים לדעת למה? כנסו לקרוא על "איטליה" -...

הקיץ הזה הכרנו איטליה אחרת. אחרת בכל כך הרבה מובנים. איטליה פצועה, מהוססת, מסתגרת, צנועה מתמיד אבל כל כך יפה, מכניסת אורחים, כמו תמיד. אולי אפילו יותר. או אולי זה אנחנו היינו אחרת? לא נסענו ממקום למקום אלא שהינו, בדקנו, חקרנו את הקרוב, מצאנו את הזמן לעסוק בפשוט,...

הטיול המשפחתי הכמעט אחרון שהספקנו לעשות לפני שהקורונה סגרה ועצרה את הכל היה טיול לריביירה הצרפתית (ניס, אזור הכפרים, מונקו) ואזור פרובנס (אקס-אן-פרובנס ומרסיי). נסענו מביתנו שבמינכן לשבועיים ברכב. הנסיעה הלוך וחזור הייתה דרך איטליה אבל על כך בפוסט נפרד. אפשר...