נחתנו בסלוניקי לחופשה מהממת של עשרה ימים בחצי האי פיליון (עליה ניתן לקרוא פה). נחתנו ותכף יצאנו לדרך. שמרנו את סלוניקי לסוף הטיול, ממש כמו קינוח. קבלו מדריך לסלוניקי ב- 48 שעות!
אז גם אני קראתי את הספר "חוטים מקשרים" (ספרה המצויין של ויקטוריה היסלופ), מזמן. גמעתי בשקיקה את תיאוריה היפים של סלוניקי, את הרחובות הצרים האותנטיים, את האווירה המיוחדת. הספר נפתח בתיאור הרומנטי של העיר שכל כך מתאים גם היום:
מאי 1917
"מבעד לאובך דק וחיוור הבליח הים בנצנוציו, ולחופו החלה להירקם שגרת יומה של סלוניקי, השוקקת והרב־תרבותית יותר מכל ערי יוון".
השורשים היווניים שלי
1932
אבל השורשים היווניים שלי הרבה יותר עמוקים מתחושת שייכות. הם התחילו כשסבתא כרמלה שלי וסבא נחמן פשוט נולדו שם. משפחות סטרוגו וגטניו שחיו שם בשכנות, ביחסי חברות, ועלו יחד ארצה עם קריאתו של אבא חושי לבוא ולהקים את נמל חיפה. סבתא וסבא היו קטנים כשעלו, בני שנתיים ושבע. הם הכירו אחד את השניה מאז ומתמיד. תמיד היה חשוב להם להיות ישראלים. להיות בצבא (עוד הרבה לפני שצה"ל נוסד), לדבר את השפה. אבל בבית, במטבח, בין ערמות הסירים והריחות, הייתה שוב סלוניקי. הצבעוניות, שילוב הטעמים, התבלינים… כך במטבח וכך בסלוניקי.
סלוניקי
אז הגענו כאמור לסלוניקי אחרי חופשה מדהימה בחצי האי פליון. העיר סלוניקי (Thessaloniki) היא העיר השנייה בגודלה ביוון והמרכזית בצפון יוון.
אזור העיר העתיקה משתרע בין הנמל ובין ההר עד לאזור שרידי החומה שהקיפה את העיר עוד מימי הביזאנטים.
איפה לישון?
מראש בחרנו לישון במלון מפנק לסיום הטיול שלנו. מלון מדיטרניאן פאלאס (Mediterranean Palace), מלון חמישה כוכבים הממוקם ממול הנמל הישן, צמוד לאזור הבילויים של העיר. מהקומות הגבוהות של המלון נשקף נוף מרהיב של מפרץ טרמאיקוס (Thermaikos Gulf). החדרים נקיים ונעימים וארוחת הבוקר מצויינת.
עוד מלונות מעולים בסלוניקי
The Excelsior Small Luxury Hotels of the World
המלצה למסעדה ברובע לדאדיקה
התחנה הראשונה הייתה, איך לא, מסעדה יוונית עם מנות אותנטיות, טעימות טעימות. מסעדת רוחה (Rouga), ברובע הבילויים לדאדיקה (Ladadika).
הגענו רעבים אז הזמנו הרבה מנות. בכל מקרה, המבחר הגדול הקשה על הבחירה. זו המסעדה שהכי הרבה הזכירה לי טעמים ישנים מבית סבתא. עלי גפן ממולאים, חציל ממולא, מוסקה, פלטת ירקות, בשר כבש וכמובן דג בגריל.
רובע הבילויים
אזור הבילויים של העיר, לדאדיקה, אזור מקסים לטיול גם בשעות היום, הרבה לפני שאורות הלילה נדלקים ומוסיקה נשמעת מכל טברנה. בתים צבועים בצבעים עזים, קולות, ריחות, בתי קפה קטנים וקסומים, כיכרות קטנים ופינות חבויות, ציורי קיר על קירות מתפוררים נותנים למקום אווירה צעירה, זורמת. אווירה תוססת בכל שעות היום.
טיילת ניקיס
בשעת בין ערביים, כשהבריזה התחילה לנשב מהים והשמיים נצבעו בגוונים של ורוד וכתום טיילנו לאורך הטיילת מאזור הנמל הישן ועד למגדל הלבן (שכבר בכלל לא לבן אבל עדיין עומד, מרשים ויציב. משקיף על כל המפרץ). עצרנו לצלם, עצרנו להצטלם, עצרנו לאכול שוקולד ב"מפעל השוקולד", כי הריח משך אותנו פנימה. שוקולדים בכל הצבעים, מצופים מעל אגוזים ובוטנים ושאר ממתקים…
רחוב ניקיס (Nikis) הינו רחוב הטיילת המלא בבתי קפה וטברנות. הרבה מקומיים מגיעים בשעות הערב לאזור הטיילת, לא רק תיירים, לבושים בחגיגיות, לחגוג את החיים.
המגדל הלבן ופסל אלכסנדר הגדול
אחד מסימני ההיכר של העיר סלוניקי – "המגדל הלבן". מגדל מעוגל שנבנה במאה ה- 15 כחלק ממערך ההגנה של העיר. במהלך הכיבוש העות'מני שימש המגדל כבית סוהר הידוע לשמצה באכזריות שהופגנה כלפי האסירים. לאחר שחרור סלוניקי מהכיבוש, נצבע המגדל בלבן ומכאן שמו. היום משמש המגדל כנקודת תצפית על קו החוף והעיר וכמוזיאון. לצד המגדל נמצא פסלו של אלכסנדר מוקדון, המתנשא לגובה של עשרים מטרים שהוצב במקום בשנת 1974 (דרך אגב, העיר סלוניקי קרויה על שם אחותו של אלכסנדר מוקדון). בערבים נפתחים סביב המגדל דוכני אוכל ומזכרות והאווירה הופכת ברגע לאווירת חג. מול המגדל ניתן לעלות על "ספינת פיראטים" שעושה סיבוב במפרץ, לאורך טיילת ניקיס. השייט, שמתאים לכל המשפחה, הינו ללא תשלום אולם בציפייה לקניית שתייה וחטיפים על הספינה.
שופינג בסלוניקי
כהרגלינו בבילוי עירוני, עניין הקניות מגיע בשלב כזה או אחר. במיוחד כשנמצאים בהרכב מלא, מתוכם שתי פאשיניסטיות שבהחלט מחכות לפינוקים. האמת היא, שאני אוהבת את הבילויים האופנתיים איתן. אני תמיד חוזרת עם לפחות שקית אחת בשבילי.
כיכר אריסטוטלוס (Aristotelous) היא הכיכר המהווה את מרכז העיר, עם מבנים מרשימים במיוחד ומלונות יוקרה משני צידיה. רחוב צימיסקי (Tsimiski street) הוא אחד משלושת הרחובות המרכזיים של סלוניקי, שחוצים את כיכר אריסטוטלוס. מדובר ברחוב הקניות העיקרי של העיר סלוניקי. לאורך הרחוב חנויות עם כל המותגים האירופאיים הידועים לצד חנויות עם מותגים מקומיים, לרוב זולים יותר.
צריך לקחת בחשבון כשמתכננים קניות בעיר, שהיוונים אוהבים מאד את הפסקת הצהריים שלהם. החנויות לרוב נסגרות בשעה שתיים או שלוש וחלקן נפתחות שוב בסיבות השעה חמש. בימי ראשון לא כל החנויות פתוחות.
אחרי יום עמוס בשקיות, במראות צבעוניים, בשקיעה מהפנטת וברגליים שצעדו לא מעט, סיימנו בארוחת דגים באחת הטברנות. מוזיקה יוונית שמחה ונעימה לאוזן וכוסות אוזו ששימחו את ליבנו אפילו עוד יותר.
ההיסטוריה היהודית של סלוניקי
את יום המחרת הקדשנו לסיור מודרך בעקבות היהודים שחיו בסלוניקי. חברנו ליאניס. בחור ישראלי שחי בשנים האחרונות בסלוניקי, חי ונושם את ההיסטוריה היהודית, בקיא בכל פרטי הפרטים. נסענו ממקום למקום ברכב הגדול והממוזג שלו. עצרנו, שמענו הסברים, צילמנו…
מאז השריפה הגדולה, דרך העלייה של הסלוניקאים לארץ כדי להקים את נמל חיפה (בשנת 1931/32) ועד לכיבוש סלוניקי על-ידי הגרמנים ב- 9 באפריל 1941, אז החל תהליך השמדת היהודים. רק כ- 2000 מיהודי העיר ניצלו וברובם עלו לארץ. כיום ישנו מאמץ של מעט היהודים שנשארו בסלוניקי (כאלף יהודים) לשמר את ההיסטוריה היהודית המפוארת שהייתה במקום.
יאניס מכיר את השמות, את שמות המשפחה. צמרמורת בכל גופי הייתה כאשר לקח אותנו לאזור שנראה נטוש, שלד בניין עם כמה פליטים מקובצים באחת הפינות ואמר "פה היה פעם הצריף של משפחת גטניו". עמדתי במקום. בשקט. וכל כך רציתי לדבר עם סבתא וסבא ולספר שהגעתי. אבל כבר לא היה למי להתקשר.
חומת העיר
אל שרידי חומת העיר במעלה ההר הגענו בצהרי היום. יום ראשון, המגדל היה סגור אולם מצאנו מקום לטפס על החומות ולהשקיף על כל העיר. המגדל שנותר במקום ושרידי החומה הינם הוכחה לחשיבות של העיר ומיקומה האסטרטגי בעיני הכובשים השונים שלה לאורך ההיסטוריה. השרידים מוערכים מהתקופה הביזאנטית, סביב שנת 390 לספירה. המקום היה די נטוש אולם הצלחנו למצוא פינת חמד קסומה. בית קפה קטנטן, תחת עץ ירוק, עם טוסטים טעימים במיוחד ומעוצבים להפליא.
חופי חלקידיקי (Halkidiki)
יום וחצי ללא ים! רצינו עוד פרידה קטנה. חופי חלקידיקי (Halkidiki), במרחק נסיעה של כשעה וחצי מסלוניקי, נחשבים לחופים היפים ביותר של יוון. חופים מבוקשים מאד עבור המקומיים והתיירים. אז נכון שלא נכנסנו למים לשחות אבל עוד בירה מקומית על החוף ועוד קצת להביט אל האופק הכחול ולהתחיל לתכנן את הפעם הבאה.
ואם אתם ממשיכים לטייל ביוון אז מזמינה אתכם לקרוא את סדרת הפוסטים שלי על חצי האי פליון ועל אתונה –
יוון. פעם ראשונה ובהחלט לא אחרונה. ביקור בחצי האי פליון
אתונה – חופשה אורבנית בבירה היוונית
מוסקה, סופלקי ואוזו – על קולינריה ים תיכונית משובחת באתונה
על עיצוב ואווירה – מלונות בוטיק באתונה
מלונות מומלצים באתונה – המשך הרשימה השווה
גם עינת הרשקן מהבלוג אלטר-נע-טיבה כתבה על סלוניקי. מוזמנים להיכנס לקרוא עליה מנקודת מבט אחרת.
פוסט משובח וההטבעה של הלוחיות ליד הבנין נגעה חזק.
יופי של תמונות. נהנתי לקרא נהנתי לראות.
תודה ניני. אכן ההטבעה של הלוחיות (שעד כה ראיתי רק בגרמניה) נוגעת עמוק. שמחה שנהנית לקרוא ולראות.
מרגש, מעניין וכייף לקרוא
תודה רבה.
היי. מבקשת אם אפשר דרך התקשרות עם יאניס.נוסעים במרץ לסלוניקי ורוצה הדרכה על יהדות סלוניקי. תודה
בשמחה. מספר הנייד של יאניס: 306955438745+
שלחו לו וואטסאפ
תודה על הפוסט המקסים ומאיר העיניים. אני מאד רוצה לבקר בסלוניקי בעקבות הספר , "חוטים מקשרים". עם מדריך או מדריכה שיעזרו לי לפגוש שם אנשים שאפשר לשוחח אתם אודות מה שהיה ומה שיש היום.
אגב, רחוב איריני, שבספר "חוטים מקשרים" אכן קיים שם? ובכלל, אפשר לטייל שם באזור?
אשמח מאד להמלצות.
הפוסט פשוט נהדר.
כל הכבוד!!!
תודה רבה. לא ביקרנו ברחוב איריני כך שלא יכולה להמליץ. אפשר בהחלט להעזר במדריכים מקומיים שאולי מכירים
עכשיו משוכנעת שסלוניקי היא היעד הבא,תודה על פוסט מקסים 😃
איזה כיף לשמוע. תודה תודה. בטוחה שתהני דניאלה
יופי של סקירה ברוב המקומות המוזכרים אכן ביקרנו אבל בבית הקברות ובאזור הלוחיות לא היינו כי לא ידענו על קיומם אנא ממך פרטי והסבירי כיצד ניתן להגיע אליהם ודבר נוסף ישנה גם תחנת הרכבת לשם הובלו היהודים לרכבות שהובילו אותם לגטאות שווה לבקר
תודה מראש משפח בז'ה
תודה משפחת בז'ה. אנחנו הגענו אל כל האתרים היהודיים בסלוניקי דרך מדריך ישראלי שמתגורר שם. הוא הסיע אותנו ממקום למקום ונתן הסברים. גם בתחנת הרכבת היינו. נמצא במקום קרון רכבת כאנדרטת זכרון.
כל המתואר נכון, יפה ומקסים מה שחסר הוא ביקור בשוק מודיאנו (שלו שורשים יהודיים) וממולו בית הכנסת הראשי כיום של פליטת יהודי סלוניקי.
נכון מאד עמי. יצא לנו להיות בסלוניקי בתשעה באב. הכל היה סגור שם לצערינו ולכן נשאר מחוץ לפוסט 🙂
ביקרתי בסלוניקי בחודש אפריל האחרון והייתי בכל המקומות שציינת, לגמרי נשאר טעם של עוד.
האוכל טעים, אנשים נחמדים.
אגב, גם הורי ילידי סלוניקי והיה לי חשוב להגיע לשם, עלו ארצה בשנת 1932 וגרים בחיפה. (כעת רק אמא).
באותה שנת עלייה של סבתא וסבא שלי, שגם גרו בחיפה מרבית חייהם. תודה מלי
תמונות יפות שמחזירות לסלוניקי היפה. בחלק היהודי רגש אותנו בית הכנסת המיניסטרלי.
תודה יעל.
גלית, נהנתי לטייל איתך בסלוניקי הקייצית. אני בקרתי בחורף ועושה רושם שלסלוניקי יש קסם בכל עונות השנה. בהיבט היהודי אנחנו מאד התרגשנו מהביקור במוזיאון היהודי. הפוסט שלך עורר בי חשק להגיע לסלוניקי בתקופה חמה יותר ועם הילדים.
אנחנו "גילינו" את יוון בפעם הראשונה בקיץ האחרון והתאהבנו. ברור לנו שעוד נחזור. אולי אפילו ממש בקרוב… סלוניקי בכלל ריגשה אותי מאד בגלל סבא וסבתא הסלוניקאיים שהיו לי. תודה יפעת שקראת.
כתבה יפה.
היכן ממוקם מפעל השוקולד ? הוא עדיין קיים ?
תודה רבה. היינו במקום ביולי-אוגוסט 2018. מניחה שעדיין פתוח. ממוקם באמצע רחוב ניקיס, רחוב הטיילת של סלוניקי.
גלית יקרה !
יופי של בלוג , יופי של כתבות , יופי של אסתטיקה , עושה חשק לטעום מהכול ! מחכה לעדכונים נוספים 🙂
שמחה דורית שאת כאן איתי. ושמחה שאהבת 🙂
פוסט מרתק והתמונות מהממות!
איזה כיף. תודה. שמחה שנהנית לטייל איתי 🙂
מה הכתובת של אבני הנגף…היכן ממוקם האתר????
הי רחל, הגענו אל האבנים במסגרת הסיור שעשינו ואני לא זוכרת את הכתובת. הם היו בכניסה לבית הספר ממנו הוציאו תלמידים יהודים לרכבות. מניחה שאולי תוכלי למצוא פרטים דרך הקהילה היהודית שם.
אשמח לקבל המלצה על פרטי המדריך המקומי לטיול שורשים
תודה
בשמחה אביאל. קוראים למדריך יאניס. נסה בוואטסאפ. 306955438745+
שיהיה לכם טיול מלמד ומהנה 🙂
אני גם נמנה על משפחת סטרוגו אשמח אם תוכלי להעשיר לי את הידע אודות משפחה זו וכן סבתא רבא שלי גם עלתה באיזור זמן זה ושמה הוא עליזה סטרוגו
שלום למשפחת סטרוגו 🙂 לא זכור לי ששמעתי במשפחה המורחבת על עליזה סטרוגו… סבא וסבתא שלי כבר נפטרו לפני כמה שנים…
היי
אשמח לדעת מה מצבו ומה שלומו של נחמן סטרוגו שניהל עסק לליטוש זכוכית ברחוב השומר 4 בחיפה.
הייתי מגיע לעסק בתור ילד לפני כחמישים שנים.