חוגגת מימונה מאז שעברתי לגור ביקנעם עילית, בעיירת הפיתוח הקטנה (הרבה שנים לפני שזו הפכה לעיר הגדולה), רציתי להיות מרוקאית. אני לא מרוקאית. אולי מרוקאית במסווה? אהבתי כל כך להתארח אצל חברתי, להיכנס למטבח ולטעום מכל הסלטים המבושלים לקראת שישי, לאכול מהחמין שעמד כל הלילה וחיכה שיפתחו את המכסה השכם בבוקר שלמחרת, מימונה, חינה… לא … המשך לקרוא מתוק – קצת בפה והרבה בלב