ניו יורק זה היעד האולטימטיבי לכל אוהבי האמנות והתרבות. עיר ללא הפסקה, כל כך הרבה מה לראות. בכל רגע נתון בעיר תוכלו למצוא הופעה טובה, תערוכה שווה, פופ אפ מדליק או גלריה המציגה את אחד הכוכבים העולים בתחומם. יש כמובן כמה מוסדות אייקוניים שהם בגדר חובת ביקור בעיר הגדולה. בכל שכונה בה תבחרו להיות תוכלו למלא את זמנכם בשפע תרבותי. הכנתי לכם כמה המלצות מהביקור האחרון שלי בניו יורק – מוזיאונים, גלריות, אדריכלות ומרחב ציבורי אחד שמכיל בתוכו הכל. אז בואו איתי לניו יורק!

ההמלצות מתאימות למי שמגיע לניו יורק בפעם הראשונה ולכל אלו שמכירים אותה כבר ממש טוב. אז אורות הבמה דלוקים וההופעה בעיר שלא הולכת לישון – מתחילה! אמנות, אדריכלות ותרבות בניו יורק – מתחילים!

המוזיאונים שלא כדאי לפספס

ביקורים במוזיאונים בניו יורק ממחישים עד כמה הם פועלים כאן לא רק כחללי תצוגה. המוזיאונים הם מוסדות תרבותיים חיים שמחדשים ומתחדשים כל הזמן. מומלץ תמיד לבדוק מראש איזה תערוכות מציגות ובהתאם לזה להזמין ביקורים במוזיאון.

מוזיאון המטרופוליטן (The Metropolitan Museum of Art)

מאז שהוקם בשנת 1870, תמיד שאף המוזיאון להיות יותר מאוסף של חפצים נדירים ויפים. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות מציג למעלה מ- 5,000 שנות אמנות מרחבי העולם והופך אותם לחוויה שכל אחד יכול ליהנות ממנה. המוזיאון שוכן בשני אתרים איקוניים בניו יורק – השדרה החמישית וקתדרלת המטרופוליטן. תערוכות קבע לצד תערוכות מתחלפות בגלריות המוזיאון, חושפות רעיונות חדשים וקשרים בלתי צפויים. בכל ביקור במוזיאון אפשר לבחור זווית אחרת: תקופה, חומר, תרבות, נושא, תערוכה מיוחדת. 

לינק למוזיאון: מוזיאון המטרופוליטן

המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA)

המומה מציע מבט מרוכז על התפתחות השפה החזותית של המאות האחרונות. זהו מוזיאון שמחדד את הקשר בין אמנות, עיצוב, טכנולוגיה והחיים המודרניים. המוזיאון נוסד בשנת 1929, ומציג ציור, פיסול, קולנוע, אדריכלות, עיצוב וצילום מסוף המאה ה- 19 ועד ימינו. האוספים מגוונים עם למעלה מ- 200,000 יצירות. 

אל תפספסו ביקור בחנות הדגל של המוזיאון, המלאה בפרטי עיצוב שווים במיוחד.

לינק למוזיאון: מוזיאון המומה

מוזיאון גוגנהיים (Solomon R. Guggenheim Museum)

קרן סולומון ר. גוגנהיים נוסדה בשנת 1937 והוקדשה לקידום של אמנות מודרנית ועכשווית. קבוצת המוזיאונים הבינלאומית של גוגנהיים כוללת את אוסף פגי גוגנהיים בונציה, את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, את גוגנהיים אבו-דאבי שעתיד להיות מוזיאון ואת מוזיאון גוגנהיים בניו יורק.

הצורך בבניין קבע לאוסף האמנות של גוגנהיים התברר כבר בתחילת שנות ה- 40. בשנת 1943 האדריכל הנודע פרנק לויד רייט קיבל את ההזמנה לתכנן מוזיאון בניו יורק. עיצוב הספירלה האייקוני של רייט נפתח לקהל הרחב בשנת 1959, עשר שנים לאחר מותו של גוגנהיים. האוסף כלל מאות יצירות של אמנות אבסטרקטית, ביניהן יצירות רבות של וסילי קנדינסקי.  

לינק למוזיאון: מוזיאון גוגנהיים

מוזיאון וויטני (Whitney Museum)

המיקוד באמנות אמריקאית עכשווית, יחד עם המבנה האדריכלי והמרפסות הפתוחות, יוצר חוויה שבה הפנים והחוץ מתערבבים. הוויטני מאפשר לראות את האמנות לא רק כתגובה לתרבות האמריקאית, אלא כחלק ממנה, כולל המבט החוצה אל העיר עצמה. המיקום של המוזיאון נמצא בקצה הדרומי של ההיי ליין, עליו אספר בהמשך.

לינק למוזיאון: מוזיאון וויטני

סיור גלריות בצ’לסי: אמנות בזמן אמת

כשיש לי זמן אני תמיד מתכננת ביקור בגלריות. הלב הפועם והעדכני של סצינת האמנות בכל עיר. כשמדובר בניו יורק, אפשר בהחלט להכריז על שכונת צ'לסי כמרכז לאמנות עכשווית. תמצאו שם גלריות רבות, בעיקר בין רחובות 10th ל- 11th ו- 19th ל- 25th. השכונה הייתה מלאה במבנים תעשייתיים לשעבר שהוסבו למרכזי אמנות וגלריות. יחד עם ה – High Line וצ'לסי מרקט, השכונה נהייתה חוויה תרבותית  ששווה להיות חלק ממנה. אני גם מציעה לישון בשכונה. על כל המלצות הלינה שלי לניו יורק תוכלו לקרוא בפוסט שישלח לקוראים ממש בקרוב. כמעט כל הגלריות מציעות כניסה חופשית ואפשר לשוטט ימים ארוכים ברחבי השכונה, במעבר בין גלריות.

טיפ חשוב והמלצת הזהב שלי: קחו לכם סיור גלריות בצ'לסי. זוהי הדרך הטובה ביותר להיות ממוקדים, להגיע לגלריות עם הסצנה הכי מעניינת ולא לבזבז זמן מיותר במעברים ממקום למקום כשלא מכירים את כל הלוקיישנים. לפעמים גם שיח מעניין שמגיעים אליו עם בעלי הגלריות או אמנים.

אני בחרתי בסיור של חברת ארטרנטיב המעולה. סיור עם אמנית שחיה ויוצרת בעיר, מלאת ידע וערך מוסף בכל גלריה שהגענו אליה ומכירה כמובן את כל הגלריות הטובות ביותר. מקבץ קטן של הגלריות שהספקנו לבקר בהן ביום סיור אחד – David Zwirner Gallery, Pace Gallery, Lisson Gallery, L'SPACE Gallery, Slag&RX. 

הסיור איפשר להיכנס לעומק – להבין הקשרים, לשמוע על תהליכי יצירה, ועל האופן שבו אמנות עכשווית מגיבה למציאות פוליטית, חברתית ועכשווית. תוכלו למצוא את הסיורים של ארטרנטיב ממש פה בלינק, וכמובן שלא רק בניו יורק. מצרפת לכם כאן המלצה לסיור איתם בפורטוגל.

ההיי ליין (High Line) – תרבות ואמנות במרחב העירוני

ההיי ליין הוא פארק ציבורי בצד המערבי של מנהטן, המופעל, מתוחזק וממומן על ידי ארגון שימור ללא מטרות רווח שנקרא "ידידי ההיי ליין", בשיתוף פעולה עם מחלקת הפארקים והנופש של ניו יורק. הוא נבנה על קו הרכבת ההיסטורי מאמצע המאה ה- 19 והופעלו עליו רכבות משא שסיפקו מזון למנהטן התחתונה. התנאים שבהם פעלה הרכבת במפלס הרחוב יצרו תנאים מסוכנים להולכי הרגל. עם השנים נמצאו פתרונות, בינהם להעלות את הרכבת למפלס עילי. מתחילת שנות ה- 60 השימוש ברכבות התחיל להצטמצם בשל כניסת המשאיות לתחום התעבורה ובסוף שנות ה- 80 הופסק השימוש בקו הרכבת לחלוטין. האזור עמד מוזנח והיו מספר נסיונות להרוס את האזור לטובת נדל"ן ניו יורקי. במקביל, התפתח במקום גן משגשג של צמחי בר. בהשראת יופיו של הנוף הנסתר הזה התחיל לצמוח הרעיון של הקמת הפארק.

לאחר הרבה גלגולים, כיום, ההיי ליין הוא נתיב ירוק רציף אחד באורך 2.35 ק"מ, הכולל למעלה מ- 500 מיני צמחים ועצים. בנוסף למרחבים הציבוריים והגנים, קו היי ליין הוא בית למגוון תוכניות ציבוריות, מעורבות קהילתית ובני נוער, יצירות אמנות ומופעים ברמה עולמית, בחינם ופתוחים לכולם. הפארק פתוח לציבור בכל יום בין השעות 7:00 בבוקר ל- 20:00 בערב. 

תוכלו לקרוא עוד על הפארק ממש כאן – ההיי ליין.

כדי לחוות את כל האמנות שרואים לאורך המסלול, המבנים האדריכליים המשגעים והסיפורים שמאחורי הקלעים על תושבים מעניינים שגרים באזור, בחרתי שוב בסיור עם חברת ארטרנטיב. המיקוד היה בתהליך ההתפתחות העירונית ועל ההצהרות התרבותיות שנעשו. דיברנו על ההחלטות האדריכליות, השילוב בין טבע, אמנות ותנועה, והדרך שבה המרחב משרת גם תושבים וגם מבקרים. 

ההיי ליין ממוקם בין מוזיאון הוויטני בחלקו הדרומי וזה מושלם להתחיל או לסיים את ההליכה שם, ובחלקו הצפוני מסתיים באזור Hudson Yards. מדובר בהרחבת רובע העסקים של מידטאון מנהטן מערבה עד נהר ההדסון. האזור מתהדר בכמה מהמבנים הארכיטקטוניים המעניינים ביותר שנבנו לאחרונה בניו יורק. 

 Chelsea Market

עוד בשכונת צ'לסי תמצאו את השוק – Chelsea Market. 

צ’לסי מרקט הוא דוגמה מושלמת לאופן שבו ניו יורק יודעת למחזר את העבר שלה. השוק פועל בתוך מבנה תעשייתי היסטורי מסוף המאה ה- 19, ששימש בעבר כמתחם של חברת Nabisco. האסתטיקה המחוספסת של הלבנים החשופות יחד עם שילוט הוינטג' יוצר תחושה של מפעל ישן. אחד משווקי האוכל האהובים בעי,ר המעריך אותנטיות וטעמים מכל העולם. 

אדריכלות פורצת דרך בניו יורק

אחת הדרכים המעניינות ביותר לקרוא ולהבין את ניו יורק היא דרך האדריכלות שלה. מגורדי השחקים האייקוניים ועד מבנים חדשניים שבאים עם שאפתנות גדולה לנסח זהות חדשה. כמובן שבכל פינה בעיר אפשר למצוא מבנה מעניין. אשים כאן כמה ששווה להכיר ולראות בעיר. 

Empire State Building

האמפייר סטייט הוא לא רק גורד שחקים – הוא מיתוס עירוני. הוא נבנה בין השנים 1930-1931, בעיצומו של השפל הגדול, והפך לסמל כמעט נועז של אופטימיות ואמונה בעתיד דווקא בתקופה של משבר. קווי האר-דקו החדים והאלגנטיים משקפים את רוח התקופה: אמון בטכנולוגיה, קדמה ומהירות, עם אסתטיקה מוקפדת. המבנה הופיע באינספור סרטים, ספרים וצילומים, אבל המפגש איתו ברחוב עדיין מרגש. הוא משנה צבעים לפי מצב הרוח של העיר, ומזכיר שתרבות ניו יורק היא שילוב של שאפתנות, דרמה ואמנות עירונית מדויקת. כולם מכירים את הבניין ככזה שממנו התצפית לעיר היא משגעת, אך זהו מבנה שמספר סיפור על תקופה שבה גובה היה הצהרה תרבותית. גם בלי לעלות לתצפית, הנוכחות שלו מספרת סיפור של עיר שלא מפסיקה לחלום לגבוה.
לינק להזמנת כרטיסים – אמפייר סטייט בילדינג

Rockefeller Center

מרכז רוקפלר הוא הרבה יותר ממתחם משרדים. מדובר בחזון עירוני שנבנה בשנות ה- 30 (1931-1940) כפרויקט תרבותי-כלכלי בתקופה שבה ניו יורק חיפשה זהות ואמונה מחודשת בעצמה. גם המבנים במרכז הזה נבנו בסגנון האר דקו. קנה המידה הוא עירוני: פסלים, תבליטים ואמנות ציבורית משולבים כחלק בלתי נפרד מהאדריכלות. התפיסה היתה שאמנות צריכה להיות נוכחת בחיי היומיום ולא רק במוזיאונים. הכיכר, משטח ההחלקה והקשר להימצאות ה- Radio City Music Hall במקום, הפכו את מרכז רוקפלר לבמה מתמדת של תרבות פופולרית, חגיגיות ואירועים עונתיים. שילוב של ביזנס, אמנות וחיים עירוניים במקום אחד.

The Oculus

האוקולוס הוא ניו יורק של המאה ה- 21. מבנה תחבורה שהפך לאייקון אדריכלי. מבנה דרמטי, סמלי ומעורר מחלוקת. המבנה, שתוכנן על ידי סנטיאגו קלטרווה ונפתח ב- 2016, נבנה באתר אזור מגדלי התאומים, מקום שהוא טעון רגשית. מדובר בתחנת תחבורה, מרכז מסחרי ואנדרטה מרומזת. הצורה הלבנה והפיסולית, המזכירה ציפור פורשת כנפיים או שלד קתדרלי. מכניסה שפה כמעט רוחנית אל תוך המרחב היומיומי של העיר. לצד ההתפעלות מהמחווה האמנותית, האוקולוס עורר ביקורת חריפה על עלויות הבנייה העצומות ועל הפער בין האידיאל האדריכלי לשימושיות היומיומית. 

Freedom Tower או One World Trade Center

בניין החופש הוא סמל טעון של זיכרון, התחדשות וזהות עירונית. המגדל, שנחנך ב- 2014 ונבנה באתר מגדלי התאומים, תוכנן לא רק כגורד שחקים אלא כהצהרה תרבותית-ערכית. הצורה הגיאומטרית הנקייה והגובה הסמלי (1,776 רגל – שנת הכרזת העצמאות האמריקאית) מחברים בין אדריכלות, היסטוריה ולאומיות. בניגוד לאייקונים ראוותניים אחרים בעיר, כאן יש איפוק. אדריכלות שהיא בעצם ריפוי וזכרון ולא רק מופע של התפתחות טכנולוגית, על אף היותו הבניין הגבוה ביותר במנהטן כיום.

Hudson Yards

ההדסון יארדס הוא פיתוח בקנה מידה גדול המשלב אדריכלות עתידנית שהיא מעין הצהרה עירונית של ניו יורק בעשור האחרון. האזור נפתח בהדרגה מסוף שנות ה- 2010, ומציג חזון של עיר גלובלית. גורדי שחקים מלוטשים, מרכז מסחרי ואמנות ציבורית השואפים לייצר רובע חדש כמעט מאפס. במתחם אפשר לראות את ה- Edge, ה- Shed וה- Vessel.

The Edge

ה- Edge, מרפסת התצפית עם רצפת הזכוכית התלויה מעל העיר, לוקחת את חוויית הגובה לאקסטרים והופכת אותה למופע. פלא הנדסי וחוויה חזותית מסחררת המייצרת מתח בין חדשנות אדריכלית ליוקרה שיכולה להיתפס מנוכרת. מייצג את ניו יורק בעידן של נדל"ן, חוויה ואינסטגרם. מרפסת התצפית נפתחה ב- 2020. היא בולטת החוצה מקו הבניין ויוצרת תחושה של ריחוף מעל העיר עם חלק שהוא רצפת זכוכית. 

לינק להזמנת כרטיסים לתצפית – The Edge

The Shed

ה- Shed הוא אחד הניסויים התרבותיים המרתקים של ניו יורק העכשווית. המרכז לאמנות, שנפתח ב- 2019 כחלק מ- Hudson Yards, תוכנן כמבנה נייד: מעטפת פלדה עצומה שיכולה להחליק על מסילות ולהתרחב בהתאם לצורך. האדריכלות היא בעצם רעיון – מבנה שמגיב לאמנות במקום להכתיב לה. מרחב שמארח מוזיקה, פרפורמנס, אמנות חזותית ומיצבים בקנה מידה גדול. אדריכלות שבאה לענות על הצורך בגמישות המרחב והרב-תחומיות.  

The Vessel

אחד מסמלי השכונה היוקרתית הוא מבנה ה- Vessel, השונה מהנוף הניו יורקי הטיפוסי, המזכיר בצורתו כוורת דבורים גדולה. הוא עוצב על ידי המעצב הבריטי תומאס ה'תרוויק ומתנשא לגובה של 16 קומות עם 2500 מדרגות המתפרסות לאורך כולל של 1.6 ק"מ (יש גם מעלית מונגשת לנכים). ה- Vessel נפתח לקהל בשנת 2019 והוא משדר חוויה של תנועה, מבטים והשתקפויות. האייקון הפיסולי האינסטגרמי ספג ביקורות רבות והוצג כסמל של ריקנות צורנית ויוקרה מנותקת. 

בניין המגורים שתכננה זאהה חדיד

בניין המגורים היחיד שתכננה האדריכלית זאהה חדיד בניו יורק, שהושלם בשנת 2017. הבניין מתאפיין בקווים זורמים, פתוחים ומעוגלים. החזית נראית אורגנית ושונה מהגריד המאפיין את מנהטן. האדריכלות מתכתבת עם התנועה על ההיי ליין ויוצרת תחושה של מבנה שנמצא בתנועה מתמדת. חיפוי המתכת של המבנה, שנוצר ידנית, נושא את הרוח התעשייתית שאפיינה בעבר את שכונת צ'לסי ולכן אינו זר לה. מדובר בפרויקט מגורים יוקרתי המשתלב בתוך מרקם עירוני צפוף בצורה מושלמת.

הצגת ברודווי בניו יורק

ניו יורק היא עיר שבה תרבות מתקיימת לא רק מאחורי קירות המוזיאונים. אפשר למצוא אותה בפיסול סביבתי ברחובות, כמו הפסל שהוצב בכניסה הדרומית לסנטרל פארק ואפשר למצוא אותה בכל אחד ממחזות הזמר והמיוזיקלים בברודווי. אנחנו דרך אגב ראינו הפעם את Moulin Rouge. האסתטיקה הפריזאית הבוהמיינית של סוף המאה ה- 19 בשפת הבמה העכשווית של ברודווי. ההצגה מתקיימת בתיאטרון Al Hirschfeld והיא מומלצת מאד.

תוכלו למצוא את רשימת ההצגות כאן בלינק – הצגות ברודווי מומלצות בניו יורק.

מוזמנים לעקוב אחרי שאר ההמלצות מניו יורק באינסטגרם שלי.