יצא לכם פעם לחלום משהו, לדמיין אותו, ממש לפרטי פרטים, ופשוט למצוא את עצמכם, אחרי תקופה לא ארוכה, בתוך אותו החלום שהפך למציאות? חלום בקטע טוב אני מתכוונת, מקום שהייתם רוצים להיות בו, שאטו, צרפת, תפאורה מרגשת לחיים שלכם, לחיות את ההשראה עצמה. שנסון ונשיקה צרפתית. חלום מעוצב בצרפת הרומנטית.

פסח אלטרנטיבי

כשהתגבשה ההחלטה כי את פסח השנה אנחנו לא חוגגים בישראל, כמידי שנה, ושאין לנו שותפים ישראליים פה לידינו לחגוג יחד, החלטנו למצוא מקום מיוחד, שונה, בו נבלה את החג, את המשפחתיות, את הטבע.

ואז התחלתי לדמיין

דמיינתי שולחן גדול עם מפה חגיגית וכלי וינטג' יפים. דמיינתי חלל משפחתי בו אפשר לשבת ולדבר ולשחק ולהיות יחד. כזה עם אש דולקת באח וריהוט מכיל ומפנק. דמיינתי חצר גדולה עם שטח ירוק גדול, עם הרבה פרחים מסביב, עם אשכולות פרחים עונתיים. דמיינתי מיטה גדולה ומפנקת, מעוצבת בסטייל וחדר אמבטיה ענקי. דמיינתי גם שמסביב מתנגנת שפה נעימה לאוזן. צרפתית אולי?

אז דמיינתי. ומישהו, שמכיר אותי היטב, התחיל לעבוד ולחפש שעות ארוכות מול המחשב, עד שמצא. טירה מהמאה ה- 17, לא גדולה כמו ארמון אבל גדולה ביחס לטירה משפחתית, שיושבת על שטח ירוק גדול באזור שקט ופסטוראלי.

בורבוול (Bourbévelle)

עיירה פצפונת בחלקה הצפון-מזרחי של צרפת, לא רחוק מהגבול עם גרמניה. גרים שם רק 80 תושבים. בורבוול שייכת לחבל בורגון-פראנש-קומטה במזרח צרפת. זהו חבל ארץ שהורכב משניים בשנת 2016 – מבורגון ומפראנש-קומטה. בירתה של חבל פראנש-קומטה הייתה העיר בזאנסון (Besançon) ולאחר איחוד המחוזות, דיז'ון היא עיר הבירה. על ביקור בבזאנסון ובדיז'ון תוכלו לקרוא ממש בקרוב בפוסט ההמשך.

איך מגיעים?

הגענו ממינכן בנסיעה ברכב עמוס באהובים ובכל טוב. אפילו אמא הגיעה מהארץ יום קודם והצטרפה אלינו. מזג האוויר היה מצוין ומפתיע לטובה באמצע אפריל האירופאי. השמש זרחה בכל יום ולרוב היו מעל עשרים מעלות. עדיין לא מספיק בשביל קפיצה לבריכה אבל בהחלט נהננו משעות חסד של שמש נעימה וטובה. אפשר להגיע לבורבוול בטיסה ישירה מישראל לשדה התעופה בבאזל. חברת Easy jet מוציאה טיסות ישירות לבאזל ומשם ניתן לשכור רכב ולנסוע כשעתיים בדרך יפה בתפאורה של היער השחור, עד לבורבוול. אפשר כמובן גם לשלב מספר יעדים בטיול כשבורבוול הוא אחד מהם. ההתנהלות באזור מזרח צרפת צריכה להיעשות ברכבים פרטיים שכן, אין בנמצא תחבורה ציבורית יעילה כגון רכבות.

העיצוב הצרפתי – עיצוב בשיק

בכל הקשור לעיצוב פנים, צרפת מתהדרת בסגנונות עשירים של עיצובים מתקופות המלוכה השונות, מתקופות הבארוק והרוקוקו. עיצובים של פרטי ריהוט נצחיים, שהשנים החולפות עושות להם רק טוב. כמו יין שמשתבח עם הזמן. עיצובים רומנטיים משולבים בטקסטורות עם מוטיבים מהטבע, צבעוניות הרמונית לצד צבעוניות ניגודית, פרטי טקסטיל רבים – מבדים עדינים ועד לוילונות כבדים מבדי קטיפה בצבעוניות עזה. פיתוחי עץ ברצפה, בפאנלים על הקירות ובריהוט המגולף. חדרים רחבי ידיים עם שטיחים גדולים וטפטים. ככה דמיינתי, ככה חיפש ומצא!

אבל החלום שלי להגיע לכמה ימים ולהרגיש כמו בתוך דרמה תקופתית בשאטו קסום מהמאה ה- 17 היה עוד קודם חלום של מישהו אחר. עוד בשלב התכנון המוקדם והכרת המארחים שלנו דרך אייר בי אנד בי הבנו שמדובר בזוג מיוחד שחי את המקום ומטפח אותו מאד.

אולגה וליאון

זוג הולנדים שהגיע למקום (לא ביחד), התאהב ונשאר. ליאון תמיד בילה את חופשות החגים שלו בצרפת, עוד כילד עם משפחתו, כמו הולנדים רבים אחרים. השטחים הפתוחים וחיי הכפר הפשוטים היו תמיד אהובים עליו. בשנת 2001 קנה ליאון עם החבר הכי טוב שלו מעין מבנה רעוע במחוז מוז (Meuse), המחוז הצפון-מזרחי בצרפת, והפכו אותו למאורת גברים אמיתית, עם הרבה מסיבות וחברים שהוזמנו. בנות הזוג שלהם לא ממש העריכו את המקום המחוספס הזה, אם אפשר לקרוא לו כך, אולי כיוון שהיו במקום רק שירותי גברים…

החיפוש אחר בית אחר בצרפת החל לאחר שחברו קנה בית משלו. באחד מהטיולים של ליאון בצרפת בשנת 2006, נתקע עם הרכב בעיר וסול (Vesoul), ממש מול חלון סוכנות נדל"ן בה פורסם הבית למכירה, וכמובן שהתאהב בו מיידית. הבית נשאר ריק עוד שמונה שנים לאחר מכן, כיוון שעל פי המסורת הצרפתית לא נהוג למכור את הבית כל עוד בעל/ת הבית חי. מדאם ברטין, שהתגוררה בבית ישן אחר, נהגה לגור עם כל משפחתה בשאטו ורבים מבני היישוב בבורבוול הם קרובי משפחתה. אחד מילדיה עדיין מתגורר בבית הסמוך.

השאטו בבורבוול

הבית וכל השטח סביבו שימש כחווה. בסככה הסמוכה לבית היו 35 פרות שרעו בשטח החצר כבאחו. החדר המשמש כיום את חדר הרחצה של השאטו שימש כמחסן לערימות הדגן ומזון לבעלי החיים. כשהייתה מדאם ברטין מבוגרת יותר, התגוררה בשטח המטבח של היום, בקומת הכניסה, ושאר הבית נותר נטוש. עלויות חימום כל הבית היו גבוהות מאד. כאשר עברה להתגורר בבית אבות, אחיינה, שהיה אחראי על הבית, לא דאג לטפח את המקום שהפך למזבלה. החצר הפכה לשדה בוץ ענקי, מלא בצמיגים ישנים ותיל דוקרני והחללים בקומה העליונה היו מלאים בעשבייה שצמחה.

לאחר שנפטרה מדאם ברטין, בילה ליאון במשך שבועות בניקוי הגינה והבית. אפשר לומר שליאון בילה את שמונה השנים האחרונות בשיפוץ הבית והבאתו לפנינה שהוא היום. אולגה הגיעה לביקור עם חבר משותף בשנת 2013 ומאז בעצם לא עזבה. אולגה וליאון נוהגים לבקר באמסטרדם, ביתם הקודם, מספר פעמים בשנה ונהנים מביקורים של בני משפחה וחברים אצלהם. לפני כארבע שנים הותקן המטבח (מטבח וינטג' דווקא בסגנון אמריקאי) ומאז החלו אולגה וליאון להשכיר את המקום לחופשות – maison de Vacances Bourbevelle.

קצת היסטוריה

הטירה הקטנה, השאטו, הוקמה בשנת 1666, לאחר שהסתיימה מלחמת שלושים השנים במזרח צרפת. כמעט כל העיירה בורבוול נשרפה בזמן המלחמה למעט הכנסייה שנבנתה סביב שנת 1200. על השאטו, שנבנה כאמור מאוחר יותר, אין הרבה מידע כיוון שארכיון האזור נשרף אף הוא מאוחר יותר במלחמה אחרת, אולם היה ברור כי הבעלים של המקום היה אדם עשיר שבבעלותו קרקעות רבות והחקלאים שהתגוררו בשטחו היו צריכים לשלם לו מיסים. בית כזה נקרא "בית האדון" (Maison Maître).

ריהוט אותנטי

בכל פינה בבית ניכרת ההשקעה והאהבה של ליאון ואולגה. התאמת הצבעים, הרהיטים והקפדה על הפרטים העיצוביים הקטנים.

במשך הזמן ליאון ריהט את הבית עם רהיטים וחפצים שמצא בחנויות יד שנייה, שווקי פשפשים, מחברים שרצו להיפטר מציוד וממזבלות. ליאון גם השאיר את המבנה המקורי ויצר חללים רחבי ידיים במקום לעשות חלוקות בחלל על מנת לייצר יותר חדרים. כך נוצר למשל חלל האמבטיה הענקי. בבית המקורי לא היה חלל מיועד לרחצה כיוון שהשירותים היו בחצר ומקלחת לא הייתה דבר שבשגרה, בטח לא בחלל ייעודי לכך. ליאון בחר לבנות מקלחון גדול במיוחד עם תוספת של אמבטיה, כמובן בסגנון הוינטג' הצרפתי. התוספת הפרקטית לחלל הייתה חימום תת-רצפתי ואביזרי ריהוט נוספים בחלל שהוא אחת הפנינים של הבית. חייבת לציין שליאון לגמרי זרם עם העיצוב התקופתי ובבית יש לא מעט פוחלצים של חיות בר מקומיות. מודה שלקח לי קצת זמן להתרגל לרעיון ועשינו סיבוב מקיף בבית לגלות את כולם כדי שלא יפתיעו אותנו פתאום מציצים מאיזו פינה.

אירוח מושלם

הבית מאובזר בכל מה שצריך לאירוח מושלם, אפילו כזה שמאפשר רביצה בבית ללא יציאה לטיולים באזור. ארון מלא במשחקי קופסא, סרטים לצפות, ספרים, אפילו פטיפון של פעם עם תקליטים של זמרים מדהימים (ברוס ספרינגסטין, דיויד בואי, סטינג, דייר סטרייטס ועוד רבים וטובים). כמובן שכל מה שקשור לאבזור המטבח ואפילו צ'ופר של צלחות וכוסות יין וינטג'. בחצר יש בריכה שנבנתה לא מזמן ופינות ישיבה קסומות תחת הצמחים התלויים הפורחים, פינת גריל מאובזרת, מגרש פטאנק עם אוסף לא קטן של כדורי פטאנק שליאון אסף בשווקים השונים וכמובן שטח דשא בגודל מגרש כדורגל, המתאים למשחקי כדור או סתם להשתוללות.

קצת על האזור

בורבוול נמצאת במעבר שבין שלושה אזורים – פראנש-קומטה  (Franche-Comté), שמפאן-ארדן (Champagne-Ardenne) ולוריין (Lorraine).

הכפר כאמור קטן מאד. מתגוררים בו רק 80 תושבים, ביניהם אפילו כמה משפחות עם ילדים קטנים. יש לעיירה מישהו המכהן כ"ראש העיר" במשרה חלקית וחמישה אנשים במועצת העיר. בעבר האזור היה מאוכלס יותר. רק לפני ארבעה עשורים היו במקום ארבעה ברים ומספר חנויות ששימשו את פועלי טחנת המנסרה שליד נהר הסון (Saône) בכניסה לעיירה. גולת הכותרת של האזור היא הנוף הבראשיתי, הלא נגוע.

ירוק אינסופי

הגבעות הירוקות המתגלגלות עם הפרות והשדות הצהובים הפורחים עם עצי שזיף ודובדבנים רבים. באזור לוריין נמצא יער דרני (Foret de Darney), בו פעלו בעבר 200 מפעלים לייצור זכוכית שעשו שימוש בעץ לבעירה. את התוצרת המרשימה אפשר לראות בכוסות הזכוכית המרשימים המוצגים בארמון ורסאי. מבין כל המפעלים נותר מפעל אחד Passavant la Rochere עם תצוגה למבקרים וחנות בה תוכלו לרכוש אמנות בזכוכית בסגנון האר-נובו, שהיה אופייני לסוף המאה ה- 19 והומצא בעיר הסמוכה ננסי (Nancy). עוד בתוך יער דרני אפשר למצוא מוזיאון קטן המספר על תעשיות הזכוכית, הברזל והעץ באזור, בכפר Hennezel. האזור כאמור הינו אזור חקלאי, בו האנשים חיים חיים שקטים ופשוטים. בסופי שבוע נהנים מתחביבים חקלאיים כמו נסיעה ברכבי שטח או טרקטורים. באביב ובקיץ הם מארגנים שווקי פשפשים רבים בהם אפשר למצוא בירה טובה ונקניקים וזהו עבורם מפגש חברתי. גם דייג בנהר הסון (Saône) נחשב פופולרי באזור.

גבינת Comte, נקניקים ויין

אזור פראנש-קומטה נחשב לאחד האזורים העניים של צרפת אך הוא ידוע בשל הגבינה הקשה והמלוחה שלו הנקראת כמובן על שם האזור – "Comte" והנקניקים המעושנים החמים מאזור ההר. על ערי הבירה של האזור – בסאנזון (הבירה של אזור פראנש-קומטה) ודיז'ון (הבירה של אזור בורגון-פראנש-קומטה) אספר לכם בפוסט ההמשך וגם על מעיינות המרפא הרבים הפזורים באזור בעיירות קטנות וקסומות. בינתיים תסתפקו בהצצה פוטוגנית במיוחד.

תמשיכו לטייל איתי במזרח צרפת?

עד הפוסט הבא – Au revoir.

אם עוד לא קראתם את הפוסט על הביקור הקצר באנטוורפן, מוזמנים מאד – "קפיצה לאנטוורפן – באנו, ראינו, אהבנו"