צבעוניות עירונית – כמי שעוסקת בעולם העיצוב והאסתטיקה, פלטת הצבעים והשימוש היומיומי בה, הוא חלק ממני.

אני מאד אוהבת צבעים. שילובים של צבעים, ניגודיות, התאמות… הכל מהכל, רק לא בארון. שולחן העבודה שלי לעומת זאת, מלא בהשראות צבעוניות.

עוד מימי לימודי תכנון ערים, לפני כך וכך שנים, פיתחתי אהבה למפות. מפות על גבי מפות, צבועות בצבעוניות משתנה לפי שימושי הקרקע השונים. אפיון צבעוני אורבני.

יחד עם מיומנות המיפוי וקטגוריות הצבע הברורות, שמתי לב שהתחלתי לקטלג חפצים, מבנים, מקומות, בקטלוג צבעוני משלי. מקומות אליהם אני מגיעה מתחברים לי ישר לאווירה צבעונית.

צבעוניות עירונית - על המפה
אוהבת מאד מפות משורטטות על דפים ישנים

צבעים מתקשרים באופן ישיר לתחושות אינטואיטיביות שלנו. לזיכרונות, לריחות, לטעמים. כך אני שומרת בזיכרון צבעים ממקומות. יש תקופות, רגעים, מצבים – שהכל נכנס לי לאותה קטגוריה צבעונית, לאותה קופסה, ואז הכל נראה דרך אותן המשקפיים. מן קסם שכזה. פלטה צבעונית משלי. בשנים האחרונות אני מטיילת קצת בעולם, מגיעה למקומות מדהימים, ובדרכי שלי, יוצרת פלטות צבעים מלאות בחוויות אישיות מלאות בכל טוב. עבורי, הפלטה המונוכרומטית מאפשרת עושר צבעוני עצום בתוך הצמצום. הבחנה בניואנסים, עומק, הרמוניה. ערבבתי לכם כאן טעימה צבעונית מהחודשים האחרונים מינכן וסביבתה (גרמניה), צ'יינה טאון (סינגפור), באלי (אידונזיה), חוף טנטורה (ישראל), מונאר (קראלה, הודו) ומדוראי (טאמיל נאדו, הודו).

צבעוניות עירונית במקומות בהם ביקרתי

צבעוניות עירונית במינכן

ברחובות מינכן - צבעוניות עירונית
ברחובות מינכן

בשנים האחרונות אני מתגוררת עם משפחתי במינכן.

מינכן, בירת בוואריה, היא אחת הערים היפות באירופה, עם הרחובות והבניינים המסוגננים שלה. מינכן מהווה נקודת פתיחה מצוינת להמון טיולים בערים ומדינות שכנות ובאזורי טבע מהממים. המון טבע מסביב. אגמים כחולים וצלולים, מדהימים ביופיים (תוכלו לקרוא על המלצות לטיולים באגמים סביב מינכן כאן, או על מיני מסע נשים למינכן כאן).

הכחול כחול הזה, על כל גווניו, מעל, מתחת ובאמצע, זה מה שמתחבר לי עם מינכן והסביבה, במיוחד בימים הפכפכים שכאלו שיום אחד הכחול מציץ ממעל, בין העננים, ובאחר – הכחול העמוק בשמש המחממת.

צבעוניות עירונית בסינגפור

בסינגפור ביקרתי השנה פעמיים. התמזל מזלה של בכורתי ללמוד בסינגפור במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטה. התמזל מזלי וביקרתי אותה. פעמיים.

שנת הכלב בסינגפור
ברחובות סינגפור בשנת הכלב

סינגפור התוססת, הצבעונית, ללא הפסקה, עם צ׳יינה-טאון על רחובותיה הצפופים והעמוסים בתוכה. בפעם השנייה הגענו לסינגפור בראש השנה הסיני. תוכלו לקרוא על הביקור כאן: לחגוג כמו סינים – ראש השנה הסיני בסינגפור.

שנת 2018, אמצע פברואר, היישר לפתיחת חגיגות שנת הכלב (הכלב הוא חיה ברת מזל בתרבות הסינית, והתכונות המיוחסות לאנשים שנולדו בשנת הכלב הן עצמאות, כנות, נאמנות והחלטיות).

[ *כדי לברר מהי החיה/הסימן האסטרולוגי השייך לשנה בה נולדתם, לחצו כאן.]

שוב ביקור בצ׳יינה-טאון המקסימה שנצבעה באדום אדום עם זהב, המסמלים אושר ושפע.

פנסי רחוב, דרקונים צהובים מוזהבים ותפוזים מתוקים היו מנת חלקינו.

צבעוניות עירונית בבאלי

איך בא לי לבקר בבאלי. שם ביקרתי רק דרך עדשת המצלמה של אותה ברת מזל שלי, שהייתה, חוותה וצילמה תמונות משגעות. שהרי אם גרים בסינגפור, מה זה כבר לקפוץ לבקר את השכנים באינדונזיה? אני רק מסדרת במגירות, מכניסה לקופסאות הצבעוניות.

באלי - צבעוניות עירונית
קבלת פנים בבאלי

באלי, האי שמושך אליו תיירים מכל העולם, מתהדר בג'ונגל טרופי, הרי געש, שדות אורז, מקדשים היסטוריים אבל יותר מהכל בחופים המשגעים שלו. והשקיעות הכתומות סגולות האלו. פשוט לשבת, להסתכל, לנשום עמוק ולזכור את הצבעים.

צבעוניות עירונית בישראל, חוף הים טנטורה

אבל אין כמו החופים בארץ. אין ביקור מולדת בלי ביקור בחוף הים. מי שמכיר אותי קצת, יודע שיש לי יחס אמביוולנטי למים. מרחבי האוקיינוס מעוררים בי כאלו וכאלו…

אבל החופים בארץ מעוררים בי תמיד זיכרונות מתוקים של ילדות, של חופש, צבעים של רוגע ותמימות.

כשהייתי שוחה במים הרדודים אל "ממלכה רחוקה", אל האי הממוקם מול החוף בטנטורה, הרגשתי הכי הרפתקנית והכי אמיצה. לאסוף צדפים, לנסות ולתפוס סרטנים קטנים שיוצאים מהחורים, לראות את סירות הדייגים עמוסות הרשתות ולחזור הביתה עם עור מעקצץ מהחול ומהשמש.

מרגישים כמה אני מתגעגעת הביתה? מחשבות ב חום חול וכחול טורקיז.

צבעוניות עירונית בדרום הודו

המקום האחרון ממנו חזרתי לאחרונה הוא דרום הודו. עם הודו יש לי רומן ארוך ומתמשך שהתחיל לפני יותר משני עשורים, אבל אל הדרום הגעתי הפעם בעיניים מפוקחות ובוגרות יותר. עיניים מתבוננות בפרטים ואוספות עוד ועוד חוויות. לפני כחודשיים חזרתי משם שוב, הפעם עם קבוצת נשים שהחליטה להצטרף אליי למסע קסום, למחוזות נפלאים וצבעוניים. *(על המסע המופלא שלנו לדרום הודו תוכלו לקרוא כאן).

מונאר (Munnar)

העיר מונאר שבמדינת קראלה (Kerala), אחת המדינות היפות שבהודו, היא קסם ירוק.

צבעוניות עירונית - שדות התה במונאר
הנופים הירוקים של שדות התה במונאר

הירוק כל כך עמוק וכל כך שופע שממש מרגישים ששוחים בים של ירוק. ירוק שמטפס על כל גבעה ועל כל הר ומערסל בתוכו ערפילים לבנים של בוקר מוקדם או של אחר הצהריים עם נקודות צבע שמבצבצות לפרקים, של אותן קוטפות תה מנוסות ונאמנות.

מונאר, שנחשבת לאחד מהמרכזים הגדולים בעולם לגידול מטעי התה, בהחלט עומדת בכבוד בתואר שניתן לה כ"מלכת התה של דרום הודו".

הנוף ההררי של שדות תה ומטעי תבלינים במרחבים ירוקים אינסופיים.

אולי לא תאמינו לי, אחרי שמקווה שהצלחתי לשכנע אתכם אחרת, שלא תמיד מצליח לי לקטלג, להכניס לקופסאות ולשמור בזיכרון צבעוני, הרמוני, מונוכרומטי.

מדוראי (Madurai)

כשהגעתי בפעם הראשונה לעיר מדוראי, שבמדינת טאמיל נאדו בדרום הודו (Tamil Nadu), העושר הצבעוני הצליח לבלבל אותי. הכל מהכל. תוסס, צבעוני, עמוס, שמח, חי, ללא הפסקה ובעיקר – כזה שלא ניתן להכניס לשום שק עם תווית צבעונית עליו. כזה צבעוני, שהייתי חייבת להגיע שוב! תוכלו לקרוא עוד על הביקור שלי במדוראי: מדוראי – מציאות שעולה על כל דמיון.

שווקים צבעוניים, שרשראות פרחים ברחובות ובכניסה למקדש מינאקשי (Meenakshi) המקושט כולו באלפי פסלונים צבעוניים, סארים מדהימים ביופיים. עושר צבעוני מטריף חושים.

גילוי נאות, שהיה אמור אולי להיכתב למעלה, במילים הראשונות – זהו הפוסט הראשון שאני כותבת, אחרי התחבטויות ולבטים ומחיקות ותהיות של מה ולמה ובעיקר של איך. ניסיתי בפוסט החגיגי הראשון שלי לתת לכם להכיר אותי מעט יותר, את דרך ההתבוננות שלי, איסוף הפרטים, אך בעיקר מעט מהחוויות אותן אני אוספת באהבה לאורך הדרך.

גלית

רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, הזמנות למסעות בעולם או אולי לקבל השראה? 

הרשמו ואני מבטיחה להיות בקשר.

גלית


מייל ראשון אמור להגיע אליכם אחרי שתכניסו כאן את הפרטים שלכם. אם אתם לא רואים, אנא בדקו שלא הגיע לדואר ספאם.

נרשמתם בהצלחה - נשתמע בקרוב!