מתכון איטלקי מנצח – חופשה באיטליה, חבל ונטו

אל איטליה הגענו כמה פעמים בשנים האחרונות לחופשות משפחתיות מעט שונות. בחרנו בכל פעם במחוז אחר לשהות ארוכה יותר, נינוחה, לנסות ולחיות מעט בקצב המקומי, הלא ממהר. מתכון איטלקי מנצח – חופשה באיטליה, והפעם – חבל ונטו. מחוז ונטו (Veneto), המחוז הצפון-מזרחי של איטליה. הוא גובל במחוזות כמו לומברדיה ואמיליה-רומאנה (שם ביקרנו בחופשה האיטלקית הקודמת שלנו), בין האלפים לים האדריאטי. בירת המחוז היא העיר ונציה, אליה החלטנו לא להגיע בביקור הזה.

היעד האמיתי שלנו היה ארמון/טירה משגעת, בה התארחנו, ליד עיירה קטנה ועתיקה בשם מונצ'ליסה. מי שעוקב אחרי כבר יודע שבחירת המלון היא משמעותית מאד עבורי. אני אוהבת לבחור את מקומות הלינה שלי כך שיהיו כמובן באזור נעים ומעניין לטיול, אבל חשובה לי מאד האותנטיות, האסתטיקה והעיצוב. הם מדורגים גבוה ברשימה שלי, ובאירופה זה ממש לא מקושר לגובה המחיר. 

קסטלו די ליספידה (Castello di Lispida)

ההיסטוריה הארוכה של "ליספידה" מתועדת עוד משנת 1150, בכתבים של האפיפיור יוג'ין ה-3.  במסמך שנמצא מאז, האפיפיור מאשר את מסדר הנזירים האוגוסטינים כבעלים החוקיים של הגבעה והכנסייה המוקדשת לקדושה מריה מליספידה. מנזר ליספידה, שנבנה במקום המבודד והשקט הזה, התהדר באווירה קסומה. אבל ליספידה לא היה רק מקום יפה. הקרקעות סביב המנזר התגלו אידיאליים עבור גידול גפנים ומטעי זיתים. חיי המנזר מסתיימים בשנת 1792. הרוזן קורינאלדי קנה את הנכס ובנה את המתחם הקיים היום.

הרוזן הרחיב את הנכס, הוסיף לו צריחים, מגדלים ושער כמו לטירה. הקרקע מכוסה ב- 200 דונמים של מטעים וכרמים. הבעלים החדשים הוסיפו גם את מרתפי היין האדירים והחלו לייצר בליספידה יינות שהיו ידועים ברחבי כל אירופה. 

במהלך מלחמת העולם הראשונה טירת ליספידה הפכה למטה המלך ויטוריו עמנואל השלישי. המלך שהה במקום ואנחנו זכינו להתארח בדירה בה גר המלך ממש. המקום מרוהט כולו ברהיטים עתיקים נדירים, תחריטים, שטיחים ואוספי פורצלן. מלבד הדירה של המלך, המכונה משכן המלך (La Dimora del Re), בה התארחנו, ישנם תשעה חדרים נוספים ששופצו ורוהטו באותנטיות, ובגדלים משתנים. 

קישור להזמנות לטירה – טירת ליספידה

מעיינות תרמיים

האזור של קסטלו די ליספידה עשיר במעיינות תרמיים. אחד משני האגמים התרמיים הטבעיים היחידים באזור הפארק הטבעי של Euganean Hills ממוקם בתוך שטח הנכס. הבוץ נחשב לאחד המשאבים היקרים ביותר של האזור. יצאנו לסיבוב בשטח הטירה והגענו לאגם התרמי שהתגלה כחביב על מגוון ציפורי מים ואפילו כמה צבים. המים מהאגם נשאבים בצינורות לשטח הטירה וממלאים אמבטיות/בריכות פרטיות תחת כיפת השמים. תענוג אמיתי במיוחד בימי החורף הקרים.

מרתפי היין של הטירה עצומים ואפשר לבקר בהם בתיאום מראש, כחלק מסיור טעימות יין. תוכלו להכיר את שיטות ייצור היין המסורתיות בהן משתמשים עד היום ולטעום את יינות הדגל המיוצרים במקום. יצאנו עם חיוך גדול. בזכות האווירה הנעימה ובזכות היין שזרם שם.

ויצ'נזה (Vicenza)

העיר ויצ'נזה ממוקמת כשישים קילומטרים מהעיר ונציה וידועה בזכות המבנים המיוחדים שבה, אשר רבים מהם תוכננו על ידי האדריכל אנדראה פלדיו (1508-1580) בתקופת הרנסנס האיטלקי. יש בעיר כל כך הרבה מבנים אדריכליים מרשימים שהיא ממש חגיגה לכל אוהבי הג'אנר. 

בתחילת המאה ה- 16 הייתה הידרדרות כלכלית באזור הרפובליקה של ונציה שהייתה מעצמה ימית שאיבדה את יתרונה בים התיכון עם עליית הטורקים. בעקבות כך, אנשי האצולה ניתבו את השקעותיהם במסחר להשקעות בחקלאות. אזור חבל ונטו, הידוע בקרקעותיו הפוריות סביב נהר הפו (הנהר הגדול בצפון איטליה) התאים מאד להשקעות אלו. מנזרים שהיו בעלי קרקעות ובעלי אחוזות פרטיות החלו להתעשר מחקלאות. בהתאם לצורך, החלו להיבנות וילות באזור, שרבות מהן תוכננו ונבנו כאמור על ידי האדריכל אנדראה פלדיו ותלמידיו.

וילה או ארמון?

על ההבדל בין וילה לארמון כתבתי עוד בביקור הקודם שלנו באיטליה, שם התגוררנו בוילה וביקרנו בארמון – אהבה בימי קורונה – על איטליה שלא היכרתם.

הוילה היא בית כפרי מחוץ לעיר בעוד שהארמון (פאלאצו) הוא הבית העירוני של אותה משפחה. כלומר ברשות משפחות האצולה באותה התקופה היו ארמון עירוני ווילה כפרית. כיוון שהאצילים נימנו בדרך כלל עם חוגים אינטלקטואליים כאלו ואחרים, הוילה היתה צריכה לענות על הצורך של חקלאות אולם גם על צרכי הפנאי, ולכן ברוב הוילות ישנם אולמות וחדרים בגדלים שונים ששימשו מלבד מגורים גם לאירוח ונשפים. לוילות יש גם מבנים נספחים עבור עובדי הוילה, הכלים החקלאיים, מחסני התוצרת והחיות. הוילות הפלדיאניות במחוז ונטו, יחד עם מרכז העיר ויצ'נזה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1994. 

אנחנו הגענו לעיר בשעות אחר הצהריים ולא ביקרנו באף אחת מהוילות הפתוחות לקהל אבל אם אתם מגיעים ויהיה לכם זמן, מומלץ להגיע לוילה קפרה "לה רוטונדה".

Piazza dei Signori 

זוהי הכיכר המרכזית במרכז ההיסטורי של ויצ'נזה. הכיכר המלבנית שימשה במקור פורום ושוק רומי והיתה באופן מסורתי צומת דרכים של העסקים והפנאי בעיר. המבנה המרכזי בכיכר היא בזיליקת פלאדיאנה, על שמו של פלדיו. המבנה המקורי נבנה במאה ה- 15 ונודע כ"פלאצו דלה רג'ונה", אולם כשנתיים לאחר סיום בנייתו קרסה אחת מפינות המבנה והאדריכל הצעיר פלדיו נבחר כדי לבנותו מחדש. פלדיו כינה את המבנה "בזיליקה" על שם המבנים הרומים האזרחיים העתיקים. הבנייה הסתיימה שלושים שנה אחרי מותו של פלדיו.

בסמוך לבזיליקה עומד מגדל השעון. מגדל ביסארה מתנשא לגובה של 82 מטרים. המגדל נפגע מספר פעמים לאורך ההיסטוריה ואף שקע מעט בשל ריבוי מים תת קרקעיים באזור ויצ'נזה. חלקו העליון, יחד עם הפעמונים ומנגנון השעון (שנבנה בשנת 1378) נפגעו בהפצצה במלחמת העולם השניה. רק בשנת 2002 נערך שיקום יסודי של המגדל והשעון, המראה גם את מחזור הירח. 

התיאטרון האולימפי (Teatro Olimpico)

תיאטרון שנבנה בין השנים 1580-1585 (אף הוא על ידי אנדראה פלדיו) בתוך חלל סגור כדי להוות במה להעלאת מחזות של טרגדיות יווניות. זהו התיאטרון הראשון בעולם שנבנה עם חלל פנים, העשוי עץ וטיח. עיצוב החלל שואב השראה ברורה מהתיאטראות הרומיים. ההופעה הראשונה בשנת 1585 הייתה הטרגדיה היוונית "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס. התיאטרון מכיל 400 מקומות ישיבה ועד היום מתקיימות בו הפקות תיאטרון ומוזיקה. ניתן לבקר במקום עם או בלי הדרכה. אנחנו הגענו בשעת ערב מאוחרת והתרשמנו רק מחצר התיאטרון.

קישור להזמנת כרטיסים ושעות פעילות – התיאטרון האולימפי

1878 Venchi

הפסקת קפה או גלידה במוסד בעל השם העולמי – 1878 Venchi. סילביאנו ונצ'י, בחור צעיר שהיה מאוהב בשוקולד והוציא את כל חסכונותיו על נסיונות הכנת שוקולד בטורינו בשנת 1878. כיום המותג מתהדר ביותר מ- 350 מתכוני שוקולד ו- 90 טעמי ג'לטו. את חנויות הרשת אפשר למצוא ביותר מ- 70 מדינות בערי מפתח, עם 115 סניפים.

קישור – האינסטגרם של המותג

פדובה (Padova)

עיר גדולה ומרכזית בחבל ונטו, הממוקמת כארבעים קילומטרים מהעיר ונציה, והעתיקה ביותר באיטליה הצפונית. היא נוסדה על ידי הנסיך הטרויאני אנטואר בשנת 1183 לפנה"ס. לאורך ההיסטוריה, העיר פדובה שימשה מרכז חבל ונטו, שהיה חבל ארץ עני מאד עד לשנות השישים של המאה ה- 20. כאשר איטליה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה, הפכה העיר פדובה למפקדה הראשית של הצבא האיטלקי בראשותו של המלך עמנואל ויטוריו. בזמן מלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר פדובה מספר פעמים ושוחררה סופית מהמשטר הנאצי באפריל 1945. העיר פדובה, ומחוז ונטו כולו, התפתחו במהירות לאחר המלחמה, ומהמחוז העני ביותר הפכו לאחד המחוזות העשירים של איטליה המודרנית. אנחנו נהננו משיטוט ברחובות העיר, מהמבנים העתיקים שלה, מקישוטי הכריסמס ומכמה מבנים מרשימים במיוחד.

בזיליקת סנט אנטוניו

הכנסייה המפורסמת ביותר מבין כנסיות העיר, בעיקר בשל גודלה ומספר הכיפות שלה. שבע במספר. הכנסייה היא אחת הגדולות בעולם וכמידי שנה מגיעים אליה מעל 6.5 מיליון עולי רגל ומתפללים. הכנסייה החלה להיבנות בשנת 1232 והושלמה בשנת 1310. היא מוקדשת  לקדוש אנטוניוס מפדובה, ששרידיו שמורים בכנסיה. 

אוניברסיטת פדובה (Università degli Studi di Padova)

האוניברסיטה שנבנתה בשנת 1222 היא אחת מהמוסדות האקדמיים הראשונים באירופה, השניה שנבנתה באיטליה. המוסד האקדמי של פדובה מדורגת בשנים האחרונות כאוניברסיטה מובילה בדירוג האוניברסיטאות באיחוד האירופי. היא ידועה בכל העולם בשל תכניות המחקר הרבות שלה בתחום חקר הסרטן והמוח.

האוניברסיטה נוסדה על ידי קבוצת מרצים וסטודנטים שעזבו את אוניברסיטת בולוניה (שנחשבה הראשונה באיטליה) אשר חיפשו חופש אקדמי גדול יותר מאשר ההגבלות של הכנסייה הקתולית על לימודי הרפואה, האסטרונומיה, הפילוסופיה והמשפטים. קיים במקום סיור מודרך בשפות שונות. 

הגן הבוטני האוניברסיטאי

הגן שייך לאוניברסיטת פדובה, והוא הגן הבוטני האקדמי העתיק ביותר בעולם שלא הועבר מעולם ממקומו. יחד עם האוניברסיטה שלידו, הגן משתרע על פני 20,000 מ"ר והוא ידוע בשל האוספים המיוחדים שלו. אפשר למצוא בגן מינים של עצים בני כמה מאות שנים. הגן נוסד בשנת 1545, אז הוא היה הגן הבוטני השני בעולם. ביקור בזמן החורף יגלה לכם שמות רבים של צמחים על יתדות ברזל אולם לא תראו את הצמיחה והפריחה בעיצומן. למרות זאת, לחובבי הז'אנר, אני ממליצה לבקר בגן. אפשר להתרשם מהמבנה שלו ומהחלוקה למשפחות הצמחים המסודרים במבנה גאומטרי המחלק את הגן לארבעה חלקים עם מזרקות ביניהם. לגן הבוטני יש גם אזור מקורה שהוא מעין חממה ענקית. אל תפספסו.

מידי פעם מתקיימות תערוכות אמנות בגן הבוטני. אנחנו זכינו לראות תערוכה מעניינת מאד שנקראת "איך הטבע עובד" של האמן כריסטוף קינטרה. התערוכה עוסקת בקשר שבין טבע וטכנולוגיה. כריסטוף יוצר טבע "חדש", הבנוי מחומרי פסולת, במטרה לחקור את האנלוגיות המפתיעות בין מלאכותי לבין מערכות ביולוגיות. הגן הבוטני של פדובה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

קישור – הגן הבוטני

וילה ברבריגו (Villa Barbarigo)

את וילה ברבריגו תוכלו למצוא בעיירה הקטנה ולסנציביו (​​Valsanzibio). וילה כפרית שנבנתה על ידי משפחת ברבריגו הוונציאנית האצילה במאה ה- 17. המתחם המונומנטלי הזה, של הווילה עם הגנים הסובבים אותה, תוכנן ושורטט לראשונה על ידי האדריכל הבכיר של הוותיקן, שהיה גם מומחה בתכנון מזרקות, לואיג'י ברניני. הרעיון הסמלי שעמד סביב תכנון הגן הבארוקי הוא צעידה במסלול לשלמות. מסע שמביא את הצועד בגנים מהשקר לאמת, מבורות להתגלות.

הכניסה הראשית למתחם במאות ה- 17 וה- 18 הייתה בשייט בסירה דרך "השער של דיאנה" עד לכיכר שמול הווילה, הנקראת כיכר מזרקת ההתגלות. הגן נבנה בין השנים 1665-1695 כהודיה על כך שמשפחת ברבריגו ניצלה מהמגפה שהיתה באזור בשנים 1630-1631. גם כאן טמון מסר לבאים בשערי הגן. מסר חיובי של התמודדות עם קשיי החיים ומציאת פתרונות. המעבר בגן מאפשר למצוא פינות למדיטציה, ליהנות מיופי הפסלים ואף לעבור במבוך עצום. הרמוניה בין יופי הטבע והיופי שנוצר בידי האדם. 

הגן זכה בשנת 2003 לתואר "הגן היפה ביותר באיטליה" ובשנת 2007 לתואר "הגן השלישי היפה ביותר באירופה". 

המבוך נחשב לעתיק מסוגו בעולם ויש בו כ- 6000 צמחי אשכרוע (או בשמם הלטיני Buxus Sempervirens). רוב הצמחים בני יותר מ- 400 שנה. 1.5 קילומטרים של שבילים מרכיבים את המבוך והקירות מורכבים מ- 8000 מ"ר של צמחים. גם כאן ישנו מסר לנכנסים למבוך – אתם תדעו שעברתם בחיים דרך נכונה רק כאשר תסיימו את המבוך ותגיעו למגדל המרכזי, שממנו אפשר לראות את הדרך בבירור ותקבלו ראייה ברורה על חייכם. אם תנסו לעשות קיצורי דרך, תתקלו באחד מששת הקצוות ללא  מוצא (המייצגים חמדנות, תאווה, קמצנות, עצלנות, כעס או קנאה). מומלץ להגיע לבקר בגנים ולהשאיר זמן להלך במבוך. כל שגיאה תחזיר אתכם אחורה. תאלץ אתכם "לחזור בתשובה" על החטאים ורק כך תמצאו את הדרך הנכונה. הקבלה נהדרת לחיים שמחוץ למשחק.

קישור להזמנות ושעות פעילות – ביקור בגני וילה ברבריגו

Arqua Petrarca

המלצה אחרונה לעיירה קטנה וקסומה באזור תהיה לביקור בעיירה ארקווה פטרארקה (Arqua Petrarca). אחת העיירות הציוריות היפות ביותר באיטליה. העיירה היא חלק מהתאחדות הכפרים היפים באיטליה. היא זכתה בפרס על מצוינות בתיירות, אירוח ואיכות הסביבה. אם אתם מגיעים לאזור פשוט שוטטו בין הסמטאות היפות, תהנו מאווירה אותנטית וממסעדה מומלצת – Ser Petracco Enoristorante. בעלי המסעדה מארחים נהדרים. מסבירים על המנות האותנטיות ונותנים אפילו לטעום לפני שמזמינים. בסיום אפילו יצאנו עם בקבוק יין בתוצרת מקומית כמתנה.

קישור –האינסטגרם של המסעדה

איטליה מאפשרת לחוות אותה כמעט בכל צורה. יש בה ערים גדולות, אינטנסיביות, סואנות לצד עיירות היסטוריות, ציוריות המאפשרות טיול בקצב אחר, מכיל יותר, משתהה, חוקר. גם הפעם איטליה היתה נהדרת.

מוזמנים לקרוא עוד על איטליה מהעיניים שלי ולהצטרף לעוד טיולים קסומים באיטליה.

כחול של גלויה וצהוב של לימונצ'לו – דרום קסום באיטליה

בדרכים המובילות לרומא

להלך בקיסמה של פירנצה

לראות את נאפולי וליהנות

איטליה – ההיית או חלמתי חלום?

אהבה בימי קורונה – על איטליה שלא הכרתם

גילוי נאות: הקישורים המופיעים בדף זה שייכים לתכנית שותפים. המשמעות היא שאם אתם מזמינים מלון דרך הקישור, זה מקנה לי עמלה קטנה שאינה משפיעה מבחינתכם על עלות המלון.