להלך בקיסמה של פירנצה (Florence)

זהו מסלול הטיול שלנו בשבועיים, מסוכם בשתי שורות: Verona, Florence, Tivoli, Ravello, Amalfi, Capri, Anacapri, Sorrento, Pompei, Napoli, Rome. ההתחלה – להלך בקיסמה של פירנצה.יצאנו לטיול כולנו. שישה אנשים, ארבע מזוודות ושני סלים מלאים בכל טוב נשנושים לדרך. טיול דרכים ברכב, מביתנו שליד מינכן אל "רומא ודרומה" לשבועיים ימים. יצאנו לדרך ב- 24 לדצמבר. יום נהדר לנסיעות בכבישים למי שלא חוגג את הכריסמס. הכבישים פנויים לגמרי בזמן שכולם ספונים בבתיהם בהכנות לערב החג. החלק המאתגר בדיל הזה הוא להגיע ליעד שבו כל החנויות סגורות, האתרים התיירותיים סגורים ליום או יומיים ולא פשוט למצוא מסעדה טובה במחירים הגיוניים.

עם כל זה הגענו לפירנצה. בירת חבל טוסקנה. אבל לא לפני שעצרנו לכמה שעות בורונה.

ורונה (Verona) –

הארנה של ורונה (Verona)

למרות הארמונות המפוארים מתקופת הרנסאנס המצויים בורונה ולמרות הארנה, האמפיתיאטרון השלישי בגודלו בעולם, שניצב שם בתפארתו ומשמש כיום כבמה להופעות ולקונצרטים, עדיין האטרקציה התיירותית הגדולה ביותר היא המרפסת של יוליה.

המרפסת של יוליה

"המרפסת של יוליה", רחוב Via Cappello מספר 23

שייקספיר ללא ספק היה איש השיווק הגדול ביותר של ורונה, בכך שהפך את סיפור אהבתם הבלתי אפשרי של רומיאו ויוליה לנכס תרבותי. ביתה של אותה יוליה, בית משפחת קפולט, נמצא ברחוב Via Cappello מספר 23. ישנם כאלו שיגידו כי אותה מרפסת מפורסמת עליה עמדה יוליה והתודעה על אהבתה לרומיאו, היא היא ההמרפסת המפורסמת, אולם חיטוט במחזה באותה סצנה ("רומאו וג'ולייטה", קווארטו 2 ("הטוב") – מערכה 2) מעלה שמדובר היה בחלון. המרפסת הקיימת נבנתה רק במהלך המאה העשרים. "אך שקט, איזה אור מפציע שם מן החלון?"

בחצר הבית ניצב פסלה של יוליה, עשוי ברונזה ואלפי פתקי אהבה המודבקים בעזרת מסטיקים או הכתובים ישירות על הקירות. הגענו למקום בטיימינג מעולה שהתאים לתכנית הלימודים של הקטנים. האחת לומדת את מחזות שייקספיר והקטן מתכונן למחזה "רומיאו ויוליה" בבית הספר ויודע אפילו לשנן כבר כמה משפטים ב"אנגלית של פעם".

מדרחוב Mazzini

מדרחוב Mazzini נחשב לאחד מרחובות הקניות המפורסמים של ורונה ואפשר למצוא בו חנויות של מעצבי היוקרה האיטלקיים. מדרחוב רחב ומטופח עם חלונות ראווה מעוצבים באלגנטיות. המדרחוב נמצא אנכית לרחוב Via Cappello, וניתן להגיע אליו ממש ביציאה מביתה של יוליה.

מדרחוב Mazzini

אחרי קפה איטלקי משובח וג'לאטו לילדים המשכנו דרומה לפירנצה.

פירנצה (Florence) –  

מבט לעבר שער פונטה וקיו (Ponte Vecchio)

בירת חבל טוסקנה, העיר בעלת העבר וההווה התרבותיים והאמנותיים העשירים ביותר שידעה איטליה, עוד מתקופת הרנסנס. חגיגה אמיתית לכל מי ששוחר תרבות ואמנות. הגעה לפירנצה בימים של חג הפתיעו אותי לטובה. הסיטואציה שזימן לי העיתוי הייתה נעימה ונכונה. האפשרות ללכת ברחובות העיר, מבלי לעמוד בתורים הארוכים בכניסות לאתרים התיירותיים החשובים, מבלי לבלות את מרבית היום בתוך מבנים סגורים ומבלי לתכנן תכניות של איפה קודם ואיפה אחר כך, איפשרה לי להתרשם יותר טוב מהצבעוניות הכתומה-ורודה-חמה של העיר, להינות מהעיר ומהארכיטקטורה שלה בכל שעות היום, בכל שעות האור המשתנה. וכך גם לילדים.

אז איפה ישנים?

אנחנו בחרנו לישון בדירה מקסימה. שני חדרי שינה המתאימים לשישה אורחים. שירותים ומקלחת נעימים, מטבחון קטן ומאובזר וחצר קסומה המתאימה לישיבה של ארוחות בוקר בחוץ. היתרון הגדול של הדירה היה במיקום האטרקטיבי שלה. בתוך העיר העתיקה, דקות הליכה מאתרים רבים. הקרוב ביותר – כנסיית סנטה קרוצ'ה. Santa Croce Garden Apartment. מומלץ מאד.

הדואומו של פירנצה, קתדרלת סנטה מריה דל פיורה (Catedrale di Santa Maria del Fiore – Duomo di Firenze)

חזית הדואומו, קתדרלת סנטה מריה דל פיורה, ומגדל הפעמונים

הקתדרלה הינה אחד הסמלים הבולטים של העיר. היא ממוקמת בגבול הצפוני של העיר העתיקה והיא השלישית בגודלה בעולם. הקתדרלה נבנתה במשך יותר ממאה שנים (מהמאה ה- 13 ועד השלמת הכיפה הייחודית בסגנון הבנייה, במאה ה- 15). סגנון הבניה השתנה במהלך השנים על מנת להיות עדכני. כיום, חזית המבנה היא בסגנון ניאו-גותי מהמאה ה- 19, מעוטר בשיש לבן, אדום וירוק. מימדי הקתדרלה גדולים. מדובר במבנה עצום באורך של כ- 150 מטרים ורוחב של כ- 40 מטרים. גובה הכיפה הוא כ- 103 מטרים. כיכר הדואו נחשבת לכיכר הדתית של העיר, בה מתקיימים עד היום כל הטקסים הדתיים. בימים בהם ביקרנו, חג הכריסמס, הגיעו מקומיים רבים לתפילות בדואומו ורק להם הייתה הזכות להיכנס. התיירים נשארו בחוץ.

בסמוך לקתדרלה נמצא מגדל הפעמונים המתנשא לגובה של כ- 85 מטרים. המגדל נבנה בסגנון האדריכלות הגותית במאה ה- 14 וניתן להגיע לקומה העליונה שלו לאחר טיפוס של 414 מדרגות כדי ליהנות מנוף מדהים על הקתדרלה וכל העיר העתיקה.

עוד מבט אל עבר חזית הדואומו על שלל עיטוריה

מורה נבוכים – מה ההבדל בין כנסיה, קתדרלה דואומו ובזיליקה?

  • כנסיה – בית תפילה עבור הנוצרים. מקום לקיום טקסים דתיים נוצריים.
  • קתדרלה – היא כנסיה שהיא גם מקום מושבו של הבישוף (או סמכות דתית אחרת ברמה גבוהה) ולכן נחשבת הכנסיה המרכזית של האזור. כיוון שהבישופים אחראים לאזור מסוים, בדרך כלל רואים רק קתדרלה אחת לכל עיר/אזור ביורוקרטי.
  • דואומו – מונח איטלקי לציון כנסיה שהיא בהווה, או הייתה בעבר, קתדרלה. משמעותה של המילה הלטינית "דומוס" היא "בית" ולכן ניתנה לקתדרלה שהיא ביתו של האל או של נציגו, הבישוף.
  • בזיליקה – הינה שם שניתן לצורת מבנה שמקורו באדריכלות הרומית, והפירוש ביוונית הוא "אולם משפט מלכותי". מבנה הבזיליקה הטיפוסי הינו מבנה מוארך המחולק לשלושה חלקי אורך המופרדים בשורות עמודים.
  • מבנה הבזיליקה משמש כנסיות באדריכלות הנוצרית, עם אולם תווך מרכזי ושתי שורות (סיטראות) המופרדות מהחלל המרכזי בטורי עמודים.

גשר פונטה וקיו (Ponte Vecchio) –

גשר פונטה וקיו

מהדואומו המשכנו לטייל ביום שטוף שמש אל עבר נהר הארנו. גשר פונטה וקיו, הגשר העתיק ביותר בפירנצה, מגשר בין שתי גדות הנהר, ועומד כך משנת 1345. כיום הגשר עמוס בחנויות תכשיטים ונראה ממש כרחוב לכל דבר. היה נחמד לטייל עליו דווקא כשהחנויות סגורות וההתמקדות היא בפתחים שבין החנויות וההצצה לעבר הגשרים האחרים הנראים באופק.

קומתו השניה, המקורה, של גשר פונטה וקיו

הייחודיות של הגשר הוא בקומתו השנייה, ששימשה כמסדרון מעבר בין פאלאצו וקיו (הארמון הישן) לבין פאלאצו פיטי (ארמון פיטי, מעברו השני של נהר הארנו), שנבנה בהזמנתו של דוכס טוסקנה, קוזימו הראשון דה מדיצ'י, שביקש לעבור בין ארמונותיו מבלי לצאת לרחובות העיר.

גשר פונטה וקיו המואר בערב

בשעות הערב מוקרן על הגשר מופע אורות ובהחלט מומלץ לראותו גם ביום וגם בשעות החשיכה.

מוזיאונים חשובים בפירנצה – גלריית אופיצי (Uffizi) וגלריית האקדמיה ( Galleria dell'Accademia di Firenze) –

גלריית אופיצי –

בסמוך לגשר פונטה וקיו נמצא אחד המוזיאונים החשובים בעולם, עם למעלה ממיליון מבקרים בשנה.

מבט לעבר גשר פונטה וקיו וגלריית אופיצי

יצירות רבות מתקופת הרנסנס מצאו את ביתן במוזיאון אופיצי. החשובה שבהן היא "הולדת ונוס". ציורו המפורסם של בוטיצ'לי, שצויר בין השנים 1485-1486. הציור מתאר את סיפור המיתולוגיה היוונית העוסק בלידתה של ונוס מתוך גלי הים כאישה בוגרת.

גלריית האקדמיה –

האקדמיה לאמנות של פירנצה הינה המקום הראשון בו נלמד הרישום והציור באירופה בסגנון הרנסאנס וכיום משמש כמוזיאון לאסופת עבודות ציור ופיסול מהמאות ה- 14 ועד ה- 17. הגלרייה נוסדה במאה ה- 18 על ידי לאופולד השני, דוכס טוסקנה. פסלו המפורסם של מיכלאנג'לו, "דוד", נמצא בגלריית האקדמיה. פסל שנבנה בין השנים 1501-1504. מיכלאנג'לו היה רק בן 26 כשהתחיל בפסול. הפסל היה ממוקם בכניסה לפאלאצו וקיו והועבר לגלריית האקדמיה רק בשנת 1873. כעבור 37 שנים הוצב מול פאלאצו וקיו העתק של פסל דוד העומד שם עד היום.

בית הכנסת הגדול (Tempio Maggiore Israelitico) –

בית הכנסת הגדול בפירנצה

בית הכנסת הגדול בפירנצה נבנה בסוף המאה ה- 19, לאחר שיהודי פירנצה, שהתגוררו במרוכז באזור שהוגדר כגטו, הורשו לצאת ממנו ולהתגורר באזור נרחב יותר. מבנה בית הכנסת מזכיר מבנה של כנסיה גדולה, עם הכיפות הירוקות-טורקיז שלו. את השפעות האיסלאם אפשר לראות בפרטים הקטנים של העיצוב החיצוני ומבפנים, בקשתות הפרסה. במהלך מלחמת העולם השניה שימש המבנה למוסך עבור הנאצים ולבית הכנסת נגרם נזק רב. על מנת להשמיד את ראיות הנזקים, פוצצו הגרמנים מוקשים בתוך בית הכנסת, דבר שגרם לקריסת עזרת הנשים. אפילו היום ניתן לראות מעט מהנזק שנגרם למקום.

מבט אל תוך בית הכנסת הגדול בפירנצה

בקומה העליונה של בית הכנסת מצויים שני מוזיאונים קטנים. האחד, מציג פרטי יודאיקה ששימשו באירועים חשובים בתולדות יהדות פירנצה. המוזיאון השני, קטנטן, עוסק בהנצחת יהודי פירנצה שנספו בשואה.

במתחם בית הכנסת נמצא בית הספר היהודי, ומתקיימות בו תפילות רק בשבתות וחגים.

כנסיית סנטה קרוצ'ה (Santa Croce) –

כנסיית סנטה קרוצ'ה (Santa Croce)

בכל פעם שיצאנו מהדירה וחזרנו אליה בשעות הערב, עברנו דרך כנסיית סנטה קרוצ'ה. כנסיה זו, שנבנתה בין המאות ה- 13 וה- 14, הייתה חשופה ללא חיפוי החזית הקדמית עד למחצית המאה ה- 19, אז נבנתה על פי עיצובו הניאו-גותי של ניקולו מאטאס, אדריכל יהודי, שהוסיף בקצה המשולש העליון שבחזית – מגן דוד.

כנסיית סנטה קרוצ'ה מרהיבה גם בלילה

הכנסייה, הנקראת "בזיליקת הצלב הקדוש" (בגלל המבנה המלבני), משמשת מקום קבורתם של רבים וחשובים, ביניהם גלילאו גליליי, מיכלאנג'לו והמלחין רוסיני.

פיאצלה מיכלאנג'לו (Piazzale Michelangelo) –

בחרנו להיפרד מפירנצה במבט על. לשמר את החוויה הכללית מהעיר, לתפוס אותה כמכלול של צורות וצבע. טיילנו שלושה ימים בין המבנים, מוקסמים מהארכיטקטורה, מהצבעוניות המונו – כרומטית, הכתומה – ורודה המיוחדת ולסיום, עלינו לראות את העיר מנקודת התצפית אולי הטובה ביותר – תצפית מהגדה הדרומית, מפיאצלה מיכלאנג'לו. הטיפוס למעלה לא היה קשה או ארוך במיוחד, הליכה בסמטאות קטנות ונעימות עד לנקודה הגבוהה ביותר, משם אפשר לדמיין מסגרת גדולה לנוף הציורי. ניתן לעלות ולרדת באוטובוס או במונית. הזמן המומלץ ביותר לטעמי הוא זמן בין הערביים. הזמן שלפני השקיעה, בו צבעוניות העיר מועצמת.

רחובות העיר זימנו לנו מראות קסומים, פינות חמד ושלל השראות.

אנחנו ממשיכים בדרכנו דרומה. הייתה לנו התחלה נהדרת של החופשה המשפחתית שלנו. עד שאעלה על הכתב את המשך הטיול שלנו בדרום איטליה, מזמינה אתכם להציץ בטיול הקודם שעשינו, בוינה היפה, בירת אוטריה.

מקווה שתהנו מהקריאה.

רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, הזמנות למסעות בעולם או אולי לקבל השראה? 

הרשמו ואני מבטיחה להיות בקשר.

גלית


מייל ראשון אמור להגיע אליכם אחרי שתכניסו כאן את הפרטים שלכם. אם אתם לא רואים, אנא בדקו שלא הגיע לדואר ספאם.

נרשמתם בהצלחה - נשתמע בקרוב!