מוזר. אבל אף פעם לא ביקרתי ביוון ובטח שלא בחצי האי פליון. כל כך קרוב לארץ, ובכל זאת. כשרצינו לנסוע לחו"ל, לגלות עולמות חדשים, זה תמיד נשמע אקזוטי יותר לנסוע רחוק, ממש מעבר לים… ויוון דומה כאילו נשארה במגרש הביתי וחיכתה להזדמנות להזמין אותנו אליה.

סבתא וסבא שלי, שנולדו בסלוניקי, אי-שם בשנות השלושים של המאה שעברה, גם הם לא שלחו אותי לשם. רק כשהייתי מבקרת במטבח של סבתא, יוון הייתה מחלחלת לי לגוף דרך הריחות והטעמים. אז כשהחלטנו, סוף סוף, לבקר ביוון השנה, הייתי ממש בשלה. יוון חיכתה לי ואני לה.

איך מגיעים לחצי – האי פליון?

תכננו את הטיול לעשרה ימים. התמקדנו בחצי – האי פיליון (Pelion), לחופשה מושלמת לצד חופי הים. מהצד המזרחי והמערבי של חצי – האי, וחופשה בניחוח הררי וכפרי, במעבר בין הצדדים. שילוב מנצח. ניתן להגיע לחצי – האי מאתונה (3 וחצי שעות נסיעה) לצד החוף המזרחי של יוון, או מסלוניקי, מעט קצר יותר, (שעתיים וחצי נסיעה). נחתנו בסלוניקי (Thessaloniki) ויצאנו ישר לדרך, ברכב שכור גדול, לא הכי חדיש, טרנזיט עם תשעה מושבים, כך היה הכי מרווח לכולנו (ארבעה ילדים שכבר ממש לא קטנים – 20, 17, 13 ו- 9). קצת קפצנו, קצת חיכינו שהמזגן יגיע לאחור אבל בעיקר הרגשנו כמו בהסעה של טיול שנתי, עם כל הצחוקים וההתרגשות בבטן.

עצירה טעימה בדרך לחצי – האי פליון

פנינו היו לקלה נרה (Kala Nera) בצידו המערבי של חצי – האי פיליון. קלה נרה הוא הישוב הגדול (יחסית) הקרוב ביותר לעיר וולוס. בדרך עשינו עצירה לאכול ולהתרענן בעיירה פלטמונס (Platamonas). עיירת נמל קטנה עם מרינה ליאכטות. מומלץ מאד לאכול בטברנה חאריס (Xa'pns). מאכלי ים טריים טריים הישר מהמים, מנות ראשונות וסלטים נהדים. בדיוק המקום להכניס אתכם לאווירת המטבח היווני האותנטי.

הגענו, אנחנו כאן!
טברנה על המרינה בעיירה פלטמונס

קלה נרה, חצי האי פליון, הצד המערבי

עם בטן מלאה וחיוך על השפתיים, בידיעה שזו רק ההתחלה, הגענו לקלה נרה. אזור מלא בכרמים, מטעי זיתים, טברנות שנושקות למים, טיילת קטנה לאורך החוף חופים שקטים ויפים. הגענו לנחלה! שקט ושלווה… עד שחברנו לחצי השני של המשפחה המורחבת, שהגיעו מאתונה. שקט כבר היה פחות, אבל מפגש מרגש עם כל בני-הדודים היה גם היה!

מלון מינלסקה היה בחירה מעולה. מלון קטן ואינטימי, רק שישה חדרים, עם מרפסת/טברנה ממש על קו המים. בעלת המקום, ג'ורג'יה, בחורה מקסימה, מלאת אנרגיה והתלהבות, בהחלט הפכה את השהייה שלנו שם ללא פחות ממושלמת. הרגשנו בבית.החדרים מעוצבים בסגנון כפרי, עם נגיעות של אקססוריז בעיצוב רטרו, נקיים, מרווחים ויפים. החדרים מחולקים בין שני מבנים עם חצר פנימית נעימה עם ג'קוזי. אנחנו ניצלנו את המקום להשלמת סיפורים משפחתיים, לאור ירח וכוכבים, עד השעות הקטנות של הלילה. (כאמור, רק שישה חדרים, במיקום מעולה. מהרו להזמין חדרים בקישור הזה).

החדר שלנו במלון מינלסקה המעוצב

את הימים בקלה נרה בילינו על החוף, ברביצה, ונסענו בכל יום לטייל בכפר אחר, לראות כפרים קטנים, לאכול בטברנות הכי מומלצות, להשתתף בפסטיבלים מקומיים, להגיע לחופים הכי יפים באזור. אני ארכז כאן את רשימת ההמלצות על המקומות השווים ביקור. גם אם מצריך נסיעה באוטו, לעלות את ההר ולרדת מצידו השני, אני ממליצה מאד. זו דרך נהדרת ללמוד באמת את המקום עם כל המקומיים מסבירי הפנים שפגשנו בדרך.

המלצות לטיולי יום וטברנות אותנטיות ואוכל יווני בסביבות קלה נרה

אגיוס וולסיון (Agios Vlassion)

עיירה קטנה בשם, ממוקמת גבוה על ההר. הגענו בעקבות ההמלצה של בעלת המלון שלנו לאכול בטברנה To Moutaki. נקלענו לפסטיבל מקומי, עם מוסיקה חיה, על מפלס מרפסת ענקית, עם נוף משגע. כמה דוכני "יום העצמאות" מסביב והמון מקומיים שהגיעו במיוחד לפסטיבל. האווירה הייתה מדהימה. שיטוט ברחובות האבן הקטנים הוביל אותנו להצצה לנופים עוצרי נשימה בין בתי האבן הקטנים. ישבנו בטברנה וכיאה למארחים יווניים, העמיסו את השולחן בכל טוב. צ'יפס זוקיני עם ציזיקי, מוסקה, סלט יווני, מאכלי ים בשפע, כבש בקדירה עם ירקות, שיפודי סופלקי עוף, עגבניות, פלפלים ובצלים ממולאים באורז ועוד, ועוד ועוד סיבוב והכל עם אוזו ויין מקומי. תענוג צרוף.

מיליס (Milies)

בערב אחר נסענו לעיירה מיליס (Milies). העיירה ידועה בכנסייה שלה, שמערה עם ציורי קיר בזהב ממוקמת מתחתיה. בכל אופן, אנחנו הגענו בעקבות המלצה על בית קפה מיוחד במינו, עם הרבה מידי סוגי קפה ושוקו. בית הקפה – Anna Na Ena Milo. מקום קטנטן עם אווירה גדולה. כמובן שלצד הקפה יש מגוון מנות ראשונות, צ'יפסים, טוסטים, כריכים.

בית הקפה Anna Na Ena Milo

לצאת למרחבים הכחולים, שייט בחופי חצי האי פליון

שייט על יאכטה

שייט על יאכטה הוא בגדר חובה לדעתי. אני, שעם מחלת ים ועוד כהנה וכהנה חששות מלא לעמוד על קרקע יציבה, אומרת שחובה. אז חובה! שכרנו יאכטה לעשרים אנשים לשייט יומי במפרץ פגסטיק (Pagasetic).

יצאנו מהמזח שממש צמוד למלון והפלגנו בלגונות יפיפיות, שחינו, צללנו, הגענו לחופים אקזוטיים, עצרנו באי קטן לאכול בטברנה אותנטית וחזרנו אחרי שייט מושלם, עייפים, מרוצים מאד ושזופים עוד יותר.

שייט במפרץ פגסטיק  (Pagasetic) 

הצד המזרחי של חצי – האי פליון

החלטנו לעשות יום טיול לצידו המזרחי של פיליון. החופים בצד המזרחי של חצי האי הם אחרים. הנוף פראי יותר, אקזוטי. סלעים גדולים בתוך המים, רצועות חוף צרות למרגלות ההרים. המים פחות שקטים ועמוקים יותר.

חוף דמוכארי

חוף דמוכארי (Damouchari)

החוף הראשון אליו הגענו לאחר שעה וחצי של נסיעה, עם עליות אל ההר וירידות ממנו, היה חוף דמוכארי (Damouchari). כן כן, החוף בו צולמה הסצנה בה סופי מחכה לשלושת הגברים הפוטנציאליים להיות אביה, על המזח שבמעגן המקומי בסרט (הראשון) של "מאמא מיה". חוף דמוכארי הינו חוף מהמם עם מים בצבעי טורקיז עם לגונות לרחצה (חלקן סלעיות מאד) וצוקים התוחמים אותו. זה החוף היחיד עם הנמל הטבעי היחיד בצדו זה של פיליון הפונה לים האגאי. הכפר הציורי דמוכארי הינו כפר קטן עם בתי אבן, סמטאות צרות שרכב לא יכול לעבור בהן. חנויות המזכרות לצד טברנות ממוקמות בסמטה המרכזית הצופה לעבר הנמל. הילדים ההרפתקנים שלי החליטו לטפס במדרגות האבן התלולות הנשקפות מהלגונה שבחוף, והנוף עוצר הנשימה מלמעלה היה בהחלט שווה את המאמץ. ניתן להעביר יום שלם על החוף, לאכול באחת הטברנות או אפילו לצאת לשייט קיאקים עם מדריך במפרצונים הרבים באזור או אפילו למערות שנוצרו בסלע.

חוף דמוכארי

חוף מילופוטאמוס (Mylopotamos)

בחוף מילופוטאמוס (Mylopotamos), המרוחק כחצי שעה נסיעה מדמוכארי, בילינו את המחצית השניה של היום. החוף ממוקם למרגלות צוק הפולש אל המים. צריך להחנות את הרכב לאורך הכביש ולרדת כ – 150 מדרגות אל החוף עצמו. מיטות שיזוף ושמשיות מצויות שם, כמו במרבית החופים בפיליון, והן בחינם למזמינים משהו לשתות או לאכול מהמלצרים המסתובבים תדיר. החוף עצמו נחלק לשניים על – ידי סלע ענקי שניתן לעבור דרך פתח שנוצר בו לצידו האחר של החוף.

טסגרדה (Tsagkarada

לסיום היום, העמוס בהרבה שמש ומים צלולים, הגענו לעיירה טסגרדה (Tsagkarada). הכפר האותנטי הזה ממוקם כ – 15 דקות נסיעה מהחופים שלמרגלותיו. הגענו לטברנה אגננטי (Agnanti), גם לשם לפי המלצה שלא אכזבה. ישבנו תחת עץ, עצום בגודלו ונהנינו ממנות אותנטיות משובחות. בהחלט מומלץ!

המנה האהובה של חציל ממולא בגבינה ועגבניות

מטאורה, המנזרים התלויים

כדי לעשות קצת הפסקה מבטן – גב וכדי לא לפספס את אחד המקומות המומלצים מאד לביקור, החלטנו לבקר במנזרים התלויים שבמטאורה (Meteora). פירוש השם מטאורה הוא "אמצע השמיים". תיאור מדויק למה שמרגישים כאשר מסתכלים על המנזרים הבנויים על צוקים שחלקם נישאים לגובה של 400 מטרים מעל למישור. תופעת טבע מרשימה ומדהימה ביופייה של כששים עמודי סלע תלולים. בתקופת ימי הביניים החלו נזירים אורתודוקסיים לבנות מנזרים להתבודדות, שניתן היה להגיע אליהם רק בטיפוס על חבלים תלויים. עם התפתחות הקידמה נוצרו דרכים המקשרות בין חלק מהמנזרים ונחצבו מדרגות בהר להקלת הטיפוס. כיום נשתמרו רק שישה מנזרים. ארבעה מאויישים על-ידי נזירים בודדים ושניים על-ידי נזירות. בשנת 1988 הוכרז האזור כאתר מורשת עולמית.

מטאורה Meteora

אנחנו היינו עסוקים בלנסוע מתצפית אחת לשניה, בעקבות שילוט די מסודר, הצלחנו לטפס לאחד המנזרים של הנזירות, שם עטפו אותנו בחצאיות נזיריות בצבעים קודרים וראינו יצירות אומנות דתית שנשתמרו מימים ימימה. אבל בעיקר היינו עסוקים בלמצוא זוויות צילום שיעצימו עוד יותר את העושר שמסביב.

המנזרים התלויים, מטאורה Meteora

טברנה קטנה וחמודה בחצי האי פליון – הטברנה של סטפנו בעיירה לפוקסטרו (Lefokastro)

ביום השישי, האחרון שלנו בצידו המערבי של פיליון, הלכנו להתפנק בטברנה של סטפנו בעיירה לפוקסטרו (Lefokastro), כחצי שעה מקלה נרה. דג ענקי על הגריל, שנתפס באותו הבוקר כמובן, מאכלי ים בשפע, ואיך אפשר בלי סופלקיס עוף, כבש, מוסקה וסלט יווני נהדר. ועם בטן מלאה ושיזוף משמעותי אפשר להמשיך הלאה. אמנם פעם ראשונה ביוון אבל בהחלט לא פעם אחרונה. אפשר לאמר שהתאהבנו. על המשך הטיול שלנו אפשר לקרוא בפוסט על סלוניקי.

לפתוח את היום מול הכחול כחול הזה

גם עינת הרשקו מבלוג הטיולים אלטר-נע-טיבה כתבה על חצי האי פליון. מוזמנים לקרוא על המקום הקסום הזה מעוד נקודת מבט.

רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, הזמנות למסעות בעולם או אולי לקבל השראה? 

הרשמו ואני מבטיחה להיות בקשר.

גלית


מייל ראשון אמור להגיע אליכם אחרי שתכניסו כאן את הפרטים שלכם. אם אתם לא רואים, אנא בדקו שלא הגיע לדואר ספאם.

נרשמתם בהצלחה - נשתמע בקרוב!