אחרי שהסתיימה לה חופשה משפחתית מתוכננת באיטליה, אמיליה-רומאנה, היינו אמורים לחזור למינכן, הביתה. ההכרה שנגמר שבוע האסקפיזם האיטלקי שלנו היתה קשה להתמודדות והחלטנו, בספונטניות שאיפיינה את הטיול הזה מההתחלה, להישאר עוד שבוע (רוצים לדעת למה? כנסו לקרוא על "איטליה" – ההיית או חלמתי חלום?)

bangacavallo
חופשה משפחתית באיטליה אמיליה רומאנה

שבוע חדש, וילה קסומה אחרת. ממש על הגבול שבין מחוז אמיליה-רומאנה וטוסקנה. דרך קשרים עם בעל הבית הקודם הגענו לאחד מבתי האחוזה של הרוזנת המקומית בעיר Tredozio. בתי האחוזה, מהמאה ה 16, המשמשים כיום וילות להשכרה בגדלים שונים, עברו לפני כמה שנים שיפוץ אדריכלי עם שחזור אותנטי לוילות האיטלקיות המסורתיות והתאמות לעידן המודרני. כל וילה מבודדת מהאחרות. אנחנו קיבלנו וילה המתאימה לשישה אנשים עם בריכה פרטית ונוף משגע. Villa Mazzino. פיסת גן עדן, מבודדת מכל ציוויליזציה. הדרך לוילה עוברת בשדות חמניות שלא נגמרים. אלפי חמניות מחייכות לשמש וגם אלינו.

וילה מציני, טרדוציו
וילה מצינו, טרדוציו
וילה מציני, טרדוציו
הבריכה של וילה מצינו

אגריטוריזמו באיטליה

אם אתם מתכננים טיול באיטליה ומחפשים מקומות לינה, סביר להניח שתיתקלו במילה Agriturismo (אגריטוריזמו)- שילוב של המילים "חקלאות" ו"תיירות "באיטלקית. Agriturismo היא שהות בחווה, או חופשה באתרי נופש בסגנון של בתי חווה. סגנון מגורים כזה מתאים לכל המשפחה או לחופשה רומנטית לבילוי זוגי. החל משנות החמישים, החקלאות המסורתית בקנה מידה קטן באיטליה הפכה לרווחית פחות וחקלאים רבים נטשו את חוותיהם כדי לחפש עבודה בעיירות גדולות יותר, אבל בגלל שהאיטלקים מייחסים ערך רב למסורות החקלאיות שלהם, יצרו המחוקקים האיטלקים בשנת 1985 הגדרה חוקית לאגריטוריזמו, אשר אפשרה, (ובמקרים מסוימים סיפקה כספים) את השיקום של מבנים כפריים רבים שננטשו. חלקם הפכו לבתי נופש, ואחרים הוסבו ללינה באגריטוריסמו, בדומה לצימרים. ה-Agriturismo איפשר לחקלאים קטנים להגדיל את הכנסותיהם ולהמשיך לעסוק בחוויה של אורח החיים הכפרי באיטליה. הוילה בה שהינו במשך השבוע שייכת אף היא לאגריטוריזמו.

 מי מוצא את טרדוציו על המפה? 

העיירה טרדוציו נמצאת בעמק טרמצו, במחוז פורלי, בגבול שבין רומאנה לטוסקנה ולכן שומרת על רבים מהמאפיינים ההיסטוריים והתרבותיים העיקריים של שני האזורים. טרדוציו היא עיירה קטנה ונעימה, ממוקמת כ- 60 ק"מ דרומית-מזרחית לבולוניה, בירת המחוז, אזור מעבר שבין מישור רוונה לטוסקנה. במשך שנות ההיסטוריה של המאה ה- 16 הוקמו כמה מבנים וארמונות כפריים יפיפיים שעדיין קיימים בעיירה ובאזור הכפרי שלה. כמה משפחות חשובות התיישבו במקום והכלכלה והתרבות התפתחו. אנשים הפכו לפקידים חשובים בממשל. בשנת 1923 מוסוליני ארגן מחדש את האזורים המנהליים ושייך את טרדוציו לאזור רומאנה. 

העיירה טרדוציו
בתי האבן של העיירה טרדוציו

אתם יודעים מה ההבדל בין ארמון איטלקי לוילה?

וילה (Villa) היא בית פרטי, רחב ידיים, המוקף שטח אדמה פרטי. מקור השם וילה הוא מהתקופה הרומית, אז היה זה מבנה המגורים העיקרי לבני המעמד הגבוה, בדרך כלל באזורי הפרברים, באזורים הכפריים והפועלים, עובדי האדמה היו מתגוררים בבקתות על שטח האדמה של הוילה. הוילות הכפריות הוחזקו בדרך כלל במהלך כל השנה על ידי צוות משרתים ומשפחת בעלי הבית ביקרה בוילה מספר פעמים בשנה לנופש או עברה אליה לעונה מסוימת. בתקופת הרנסנס נבנו וילות מפוארות מאד במיוחד באיטליה (על אחת כזו, וילה ד'אסטה בטיבולי תוכלו לקרוא בפוסט שלי על הביקור במקום). הוילות בתקופה זו נועדו בעיקר לאירוח והיו בהן גנים רחבי ידיים ויצירות אמנות רבות. הוילה לרוב ממוקמת בתוך הגנים והגישה אליה היא דרכם. 

ארמון איטלקי (Palazzo) אף הוא מבנה מגורים גדול המשמש (או שימש בעבר) למגורי אנשי המלוכה או כאלו העומדים בראש השלטון. לרוב, הארמונות ממוקמים בתוך הערים, כך שלנתינים/לאזרחים היתה גישה ישירה למבנה, בדרך כלל מכניסה צדדית. האזרחים היו מגיעים לעבודות בארמון או לתשלומי המיסים המקומיים. לארמונות יש גנים אולם הם נמצאים לרוב בחלקו הפנימי של המבנה ואינם גלויים כלפי חוץ.

פלאצו פנטיני ארמון פנטיני, טרדוציו
פריחה משגעת בפאלאצו פנטיני, טרדוציו

ולמה אני כותבת על זה? כי החלק השני של החופשה האיטלקית שלנו באמיליה-רומאנה סבב סביב הוילה והארמון של העיירה טרדוציו. הכרנו את הבעלים, הוזמנו להיות אורחים, שמענו סיפורים ונשבנו בקסם התקופה האיטלקית הרומנטית. מוזמנים לראות הצצה לחופשה שלנו בסרטון שהכנתי עבורכם.

קסם איטלקי באמיליה-רומאנה 2020

וילה לה קולינה (Villa La Collina)

וילה לה קולינה, טרדוציו
וילה לה קולינה, טרדוציו

אחוזה מהמאה ה -16, בבעלותה של הרוזנת מריה-תרזה וספיגנני בוצ׳לי, שוחזרה להפליא במהלך שמונה השנים האחרונות. שיקום המבנים ההיסטוריים, כולל קפלה עתיקה, הפכו אותם לבתי נופש נוחים, תוך הקפדה רבה על שמירת המראה והמבנה המקורי, הבאת עיצוב מודרני ונוחיות. הגגות חודשו באריחי טרקוטה קלאסיים והקירות שוחזרו באבן מקומית. וילה לה קולינה ממוקמת כ- 650 מטרים מעל פני הים, בעלת נוף יוצא דופן, רק כ- 3 ק"מ במעלה הגבעה מעל העיירה טרדוציו. הוילה ממוקמת על רכס גבוה המשקיף על העמקים היפים בגבול רומאנה-טוסקנה.

וילה לה קולינה, טרדוציו
אולם הנשפים בוילה לה קולינה

הרוזנת מריה-תרזה, המתגוררת בוילה המרכזית בין החודשים אפריל לאוקטובר (בשאר השנה במילאנו), סיפרה באהבה על הבית, על החיים בו, על כל אחת מעבודות האמנות הרבות הפזורות בבית, אותן צייר סבא שלה, ג׳וזפה גראציוזי (1879-1942), שהיה צייר ופסל מוכשר ביותר. אבא שלה, דרך אגב, היה ראש העיר במשך שנים רבות ויש הרבה סיפורי גבורה על עזרה שלו לפרטיזנים בימי מלחמת העולם השנייה. הכיכר הראשית בעיר קרויה על שמו – ג'קופו וספיגנני (Jacopo Vespignani).

ביקרנו בסלון החורף, באולם הנשפים של הבית, בחדר השינה המרכזי, במטבח ובסלון הקיץ שם התכבדנו ביין תוצרת מקומית. המתחם הראשי מטופח בגן איטלקי המעוצב בסגנון קלאסי לצד בריכה המשקיפה לנוף עוצר הנשימה. פרט לוילות האירוח ניתן לתאם במקום חתונות ואירועים מיוחדים וללון בוילה המרכזית עם כל הפינוקים הנלווים. זוהי בהחלט אחת מהוילות השייכות למורשת האיטלקית שובת הלב.

ארמון פנטיני (Palazzo Fantini)

פלאצו פנטיני ארמון פנטיני, טרדוציו
המרפסת המקורה בפלאצו פנטיני, טרדוציו

אחרי שהכרנו את הרוזנת המקומית, היה זה רק מתבקש שנכיר עוד מחברי האצולה במקום. ביאטריס פנטיני, בעלת הארמון, פגשה אותנו לסיור בגנים המשגעים של הארמון ובחדרי המוזיאון לשימור ההיסטוריה המציגים  את תרבות האיכרים, הנמצאים בתוך הארמון. החזית האלגנטית של הארמון מהמאה ה- 18 אינה נותנת שום אינדיקציה לסודיות של הגן הפנימי. מהרחוב אין שום מושג שמדובר בארמון. אחרי שעוברים במעבר המקומר אל תוך הארמון, מגיעים לחצר פנימית קטנה עם מזרקה וצמחי מים ומבנים המקיפים אותה. 

פאלאצו פנטיני אוסף את סיפורה של משפחה יחידה שחיה בו כמעט שלוש מאות שנים. מהרישומים של משפחת פנטיני, משפחה של עורכי דין, עולה כי היסודות ואבן הפינה של חזית הארמון הונחו ב- 3 במאי 1753.  החזית נבנתה בסגנון הבארוק הטוסקני. בחצר הפנימית ישנה מרפסת מקורה, עליה מוטבע הסמל המשפחתי. בנוסף לחלקים הראשונים של הארמון נוספו לו חלקים במאה ה -18, בסגנון ניאו-גותי. מי שהחל בבניית החזית ושיקום הפאלאצו היה לורנצו מריה פנטיני (1721 – 1782), שסיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת בולוניה, יחד עם האחים פייר מריה ופרנצ'סקו מריה. הם קיבלו מהכנסייה את הזכות להקים במקום קפלה פרטית.

גני פאלאצו פנטיני

ההפתעה הגדולה היא הגן האיטלקי המוגבה מעל שטח הפאלאצו, הנגיש רק דרך מדרגות לאורך קיר תומך גדול, הצבוע בפסים אופקיים אדומים וצהובים המצוירים על הקירות החיצוניים של הארמון. כמיטב המסורת המקומית נצבעו המבנים החקלאיים במוטיב הצביעה של שני גוונים. הגן תוכנן במאה ה- 19 ומשקף את הנושאים הקלאסיים של התקופה, כמו השבילים הסודיים, המזרקה עם חבצלות המים, הגיאומטריה המדויקת של השיחים ושיחי הורדים. בהמשך הגבעה יש פארק של עצים עתיקים, כמו ארזי לבנון, אלונים, אלמונים, ערמונים, שושנים, לימונים, כמו גם המדשאות בחלק המרכזי, עם פרחי בר כמו חינניות, סיגליות ורקפות. הגן שייך לעמותת "Grandi Giardini Italiani". בנוסף לחלקים העתיקים ביותר ולחלקים מהמאה השמונה עשרה עם חדרים מייצגים, הארמון משמר גם התערבויות מעניינות וחינניות בסגנון ניאו-גותי או ארט נובו, כמו גן החורף.

ואם כל זה לא מספיק, אז גם הוזמנו לערב ג'אז עם נגני הפילהרמונית האיטלקית בחלל הפטיו של הארמון. לעיתים קרובות מתקיימים אירועים תרבותיים, מוסיקליים ואחרים בארמון. גני פאלאצו פנטיני משמשים לאירועים מיוחדים, לחתונות וקבלות פנים. ניתן לתאם ביקורים בגן ובמוזיאון שבארמון בתיאום מראש בין החודשים אפריל עד אוקטובר, בעלות של 5 יורו או 10 יורו עם הדרכה.

פלאצו פנטיני ארמון פנטיני, טרדוציו
ערב ג'אז בפלאצו פנטיני

וולקנו של מונטה בוסקה (Vulcano Monte Busca)  

וולקנו של מונטה בוסקה (Vulcano Monte Busca)
סימן ה דרך ל- Vulcano Monte Busca

בתוך כל השקט והפסטורליה שהאזור סיפק לנו מצאנו את הר הגעש הקטן ביותר באיטליה. כ- 9 ק"מ מהעיירה טרדוזיו נמצא הוולקנו של מונטה בוסקה. מתוך גבעה קטנטנה עולות להבות המכונות "המזרקה הבוערת". הלהבות למעשה נובעות מפחמימנים גזים, הבאים במגע עם החמצן. הר הגעש הפצפון הזה מתפרץ כאן מאז המאה ה -16 ושווה בהחלט ביקור. אפשר לעלות בכביש המפותל מטרדוציו לפי השילוט המסודר של הוולקנו. סימן הזיהוי בו צריך לסטות מהדרך המרכזית היא מבנה ישן ומתפורר. מאחוריו נגלה הקסם הזה עם נוף פנורמי משגע. אם תגיעו למקום כדאי להביא בירה קרה ולבוא לקראת השקיעה.

וולקנו של מונטה בוסקה (Vulcano Monte Busca)
הוולקנו הקטן באיטליה

הגשר והמפלים של ברוסיה (Cascata e Ponte della Brusia)

גשר ומפלי ברוסיה, בוקוני
הגשר מעל מפלי ברוסיה, בוקוני

לא רחוק משם נמצאת העיירה בוקוני (Bocconi). העיירה הקטנטונת מתהדרת בגשר אבנים מעל מפלים הנקראים "הגשר והמפלים של ברוסיה" (Cascata e Ponte della Brusia). גשר האבנים, בעל שלוש הקשתות, הוא מבנה ייחודי מסוגו מהמאה ה 18. בעונת הקיץ מגיעים רבים מהמקומיים לשכשך בבריכה שנוצרה מתחת למפלים הסלעיים התלויים בשכבות. אפשר להגיע למקום מהחנייה המסודרת בכפר העתיק בוקוני. ישנה דרך מרוצפת עד לגשר שהנוף הנשקף ממנו בהחלט פוטוגני. כתובת: Via Chiusure, 23A, 47010 Bocconi

בניאקבאלו (Bagnacavallo)

אם מתחשק לכם נוף עירוני, כדי לאזן את כל הירוק הזה, אפשר לנסוע לעיירה שבמחוז רוונה באמיליה-רומאנה. מרחק של כ- 50 דקות נסיעה בדרך יפה מהעיירה טרדוציו. העיירה נחשבת לאחת העתיקות והיפות שבאזור, עם מרכז לא גדול ומבנים מרשימים. העיירה הוקמה במקום שבעבר היו אדמות ביצות, ומכאן שם העיר. השם Bagnacavallo או בתרגום חופשי פירושו 'סוס אמבטיה', דבק בעיירה ממעבר הנהר המסוכן, בו נאלצו הסוסים להיכנס עמוק למים כדי להגיע לגדה השנייה. אגדה מקומית אף טוענת שבניאקבאלו חייבת את שמה למעיין תרמי מרפא שעזר לבריאותו של סוסו של הקיסר הרומי טיבריוס. בניאקבאלו הגיעה לתקופת הזהב שלה במאות ה -15 וה -16 תחת שלטונו של בית אסט'ה שממנו צצו לאחר מכן כמה משושלות המלוכה של אירופה. רעידת אדמה שהייתה במקום בשנת 1688 הרסה את רוב אדריכלות העיירה מאותה התקופה אולם יצירות אמנות רבות השתמרו.

פיאצה נובה (Piazza Nuova)

זוהי הדוגמא הראשונה במחוז רומאנה של מרכז המשמש למסחר. זהו מבנה ייחודי מסוגו שנבנה בשנת 1758. המבנה הוא של אכסדרה בצורת אליפסה. שדרת עמודים מקורה, עם רצף של 30 קשתות עגולות על עמודים ריבועיים. לאליפסה הזו יש שתי כניסות סימטריות, אחת מול השנייה. המבנה עשוי לבנים חשופות ורצפות של טרקוטה ואבן. בעבר שכנו במקום קצבים, סוחרי דגים ובעלי דוכנים קמעונאיים אחרים והיום הפיאצה היא ביתם של מסעדות וברים רבים. פיאצה נובה שמשה תפאורה אידיאלית לאירועים מסוגים שונים. המבנה שוחזר בסוף שנות ה- 90 וכיום יש בו מקבץ של מסעדות ומספר חנויות אומנות. הישיבה היא גם בתוך המסעדות עצמן וגם בשטח הציבורי במרכז האליפסה. אחת ממסעדות הדגל של המקום היא ה"אוסטריה", בעלת חלל פנימי גדול המכיל עד 130 אנשים. בנוסף לארוחות האותנטיות במקום מגישים את יין הבית שנעשה ברומאנה.

פיאצה נובה, בניאקבאלו
פיאצה נובה, בניאקבאלו

אני מסיימת לכתוב את הפוסט וכבר מתגעגעת. לא יודעת מתי תהיה הפעם הבאה שאגיע לטייל באיטליה. חייבת לחזור ולקרוא את הפוסטים האלה מידי פעם כדי לא לשכוח לרגע כמה איטליה נהדרת. אני בהחלט עוד אחזור.

גשר ומפלי ברוסיה, בוקוני
חופשה משפחתית באיטליה אמיליה רומאנה

מזמינה את מי שפספס את חלקו הראשון של הפוסט על חופשה משפחתית באיטליה, אמיליה רומאנה, לקרוא כאן וגם על שאר היעדים הנהדרים שלנו באיטליה- 

איטליה – ההיית או חלמתי חלום?

כחול של גלויה וצהוב של לימונצ'לו – דרום קסום באיטליה

בדרכים המובילות לרומא

לראות את נאפולי וליהנות

להלך בקיסמה של פירנצה

רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, הזמנות למסעות בעולם או אולי לקבל השראה? 

הרשמו ואני מבטיחה להיות בקשר.

גלית


מייל ראשון אמור להגיע אליכם אחרי שתכניסו כאן את הפרטים שלכם. אם אתם לא רואים, אנא בדקו שלא הגיע לדואר ספאם.

נרשמתם בהצלחה - נשתמע בקרוב!