איך פגשתי את כריסמס בהודו

זה סיפור על ימים של תחילת חורף כאן אבל ימים חמים מאד שם, על מרבדי שלג לבנים מול ים של טרסות ירוקות, על מסורת ומנהגים שנדדו להם מפה לשם, או במילים אחרות - זהו סיפור על איך פגשתי את כריסמס בהודו (או שמא יש לומר כריסטמס). ממש לפני שלוש שנים וחודש (אבל מי סופר?) הייתי...

איך פגשתי את כריסמס בהודו

זה סיפור על ימים של תחילת חורף כאן אבל ימים חמים מאד שם, על מרבדי שלג לבנים מול ים של טרסות ירוקות, על מסורת ומנהגים שנדדו להם מפה לשם, או במילים אחרות - זהו סיפור על איך פגשתי את כריסמס בהודו (או שמא יש לומר כריסטמס). ממש לפני שלוש שנים וחודש (אבל מי סופר?) הייתי...

אל חוף התכלת של הריביירה הצרפתית

הטיול המשפחתי הכמעט אחרון שהספקנו לעשות לפני שהקורונה סגרה ועצרה את הכל היה טיול לריביירה הצרפתית (ניס, אזור הכפרים, מונקו) ואזור פרובנס (אקס-אן-פרובנס ומרסיי). נסענו מביתנו שבמינכן לשבועיים ברכב. הנסיעה הלוך וחזור הייתה דרך איטליה אבל על כך בפוסט נפרד. אפשר כמובן...

מי בא לשתות כוס קפה בקוסטה ריקה?

מטעי קפה בקוסטה ריקה אל קוסטה ריקה הגעתי בשביל לראות מקומות אחרים. דברים חדשים ומרגשים. אומר כבר עכשיו בפתיחה שאכן, קוסטה ריקה עמדה בכל הציפיות שלי. מקום לא גדול אבל עם נשמה ענקית. חיבור מטורף לטבע, המון דברים מרגשים לראות ואנשים טובים וחייכניים לאורך...

על אמנות רחוב, גרפיטי ושאר ריסוסים באתונה הצבעונית

אמנות רחוב גרפיטי באתונה אמנות רחוב זה אחד מהדברים שאני אוהבת לראות כשאני מטיילת ברחובות. לפעמים פרצוף גדול או כתם צבע מפתיע אותי מאחורי הפינה, כשלא ציפיתי לזה ולפעמים אני הולכת במיוחד בעקבות הכשרונות העולים בעולם אמני הרחוב והגרפיטי בערים שונות (תוכלו לקרוא למשל על...

אקרופוליס שנות האלפיים – על אקרופוליס חדש באתונה

אחת הסיבות הראשונות שרציתי לבקר באתונה הייתה לבקר באקרופוליס. המון מקומות קסומים לחופשת בטן-גב, המון ערים צבעוניות ותוססות עם אמנות רחוב משגעת אבל אקרופוליס אחד. האקרופוליס, "העיר העליונה", זו שכולם נושאים עיניים אליה, הקרובה לאלים, העוצמתית… ללא ספק בראש רשימת...

מלונות מומלצים באתונה – המשך הרשימה השווה

את אתונה גיליתי כיעד חורפי מושלם! קרובה גם למי שמגיע מישראל וגם מיעדים שונים באירופה, יש בה המון מה לראות ולעשות, יש בה אוכל ים תיכוני משובח והמון שמחת חיים ברחובות. זהו יעד לחופשה קצרה יחסית (אבל בהחלט כזו שיכולים לחזור עליה שוב ושוב בדגשים אחרים) ולכן אני תמיד...

מתוק – קצת בפה והרבה בלב

חוגגת מימונה מאז שעברתי לגור ביקנעם עילית, בעיירת הפיתוח הקטנה (הרבה שנים לפני שזו הפכה לעיר הגדולה), רציתי להיות מרוקאית. אני לא מרוקאית. אולי מרוקאית במסווה? אהבתי כל כך להתארח אצל חברתי, להיכנס למטבח ולטעום מכל הסלטים המבושלים לקראת שישי, לאכול מהחמין שעמד כל הלילה...